באנו הנה

בָּאנוּ הֵנָּה בְּנֵי-בְּלִי-בַּיִת בַּמְּרוֹמִים עוֹרְבִים וְעַיִט שִׁיר נָשִׁיר עַל עַצְמֵנוּ, אַחִים. כְּמוֹ שֶׁאָנוּ - בְּלִי תִּפְאֶרֶת, בְּלִי דְּגָלִים, מַדִּים וָסֶרֶט, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ קְהַל פִּרְחָחִים. נְעָרִים הָיִינוּ, אֶחָא וְאָחוֹת לָנוּ, שְׁמָהּ בְּרָכָה, בְּפַרְבָר תֵּל אֲבִיבִי שָׁקֵט. רָעֲמוּ צְרוֹרוֹת בְּרֶן-גַאנִים, בְּגוּפָהּ הַחַם נָגַעְנוּ וְדָמֵנוּ נִשְׂרַף וְיוֹקֵד. כְּשֶׁתָּבוֹא קְרִיצַת הָעַיִן נִסְתַּעֵר, נוֹשְׂאֵי כְּלֵי זַיִן וְעָשָׁן נְרַחְרֵחַ בָּאַף. וְקָשִׁים, מִתּוֹךְ הַלַּיִל, נַחֲלֹם בִּמְלֹא הַחַיִל לְנַפֵּץ אֶת הַשַּׁעַר הַמּוּגָף. באנו הנה בני-בלי-בית במרומים עורבים ועיט שיר נשיר על עצמנו, אחים. כמו שאנו - בלי תפארת, בלי דגלים, מדים וסרט, כמו שאנו קהל - פרחחים. נערים היינו, אחא ואחות לנו, שמה ברכה, בפרבר תל אביבי שקט. רעמו צרורות ברן-גאנים, בגופה החם נגענו ודמנו נשרף ויוקד. כשתבוא קריצת העין נסתער, נושאי כלי זין ועשן נרחרח באף. וקשים, מתוך הליל, נחלום במלוא החיל לנפץ את השער המוגף.

השיר העברי הוא שיר שני שכתב חיים גורי ללחנו של השיר הרוסי-סובייטי  Конармейская ("שיר חיל הפרשים"), גם הוא ללא זיקה למילים המקורית אותן כתב אלכסיי סורקוב.

לפי "משפחת הפלמ"ח", ברכה המוזכרת בשיר היא ברכה פולד. על פי אורי יעקובוביץ' חיים גורי סיפר לו שכתב את השיר ב-1946.

עוד באותו לחן: "יום יבוא אחים" ושם מידע נוסף, תווים, גרסאות מילים וביצוע בשפת המקור (רוסית) וקישורים לתרגומים ולשירים נוספים לאותו לחן.