חישלנו הרצון

חִשַּׁלְנוּ הָרָצוֹן מִבַּרְזֶל וְלָמַדְנוּ תּוֹרַת הֲגַנָּה נִשְׁבַּעְנוּ לְהַפְקִיר חַיֵּינוּ לְמַעַן בִּנְיַן הַמְּדִינָה תֵּל חַי הַבְּרִית, תֵּל חַי תֵּל חַי הַבְּרִית הֵידָד בֵּיתָ"ר הֵידָד הֵידָד בֵּיתָ"ר הֵידָד הֵידָד בְּרִית תְּרוּמְפֶּלְדוֹר דַּרְכֵּנוּ לֹא סוּגָה שׁוֹשַנִּים מְלֵאָה הִיא רֶפֶשׁ וָדָם אַל פַּחַד וּנְסִיגָה אָחוֹרָה נָסֹלָּה הַמְסִלָּה לָעַם תֵּל חַי הַבְּרִית... וְאִם יָקוּם עַרְבִי לְמִכְשׁוֹל בַּדַּרֶךְ לִתְחִיַּת הָעַם נִשְׁבַּעְנוּ אֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ שֶׁלֹּא יַפְחִידֵנוּ אָדָם תֵּל חַי הַבְּרִית...חישלנו הרצון מברזל ולמדנו תורת הגנה נשבענו להפקיר חיינו למען בניין המדינה תל חי הברית, תל חי תל חי הברית הידד בית"ר הידד הידד בית"ר הידד הידד ברית תרומפלדור דרכנו לא סוגה שושנים מלאה היא רפש ודם אל פחד ונסיגה אחורה נסולה המסילה לעם תל חי הברית... ואם יקום ערבי למכשול בדרך לתחיית העם נשבענו אנחנו כולנו שלא יפחידנו אדם תל חי הברית...

משירי בית"ר. נפוץ בפזמון "עלה חלוץ, עלה ובנה" (השונה מהמקור) במחנות העקורים בגרמניה אחרי השואה. חיים גורי מספר כי שמע את השיר רק שם ומעולם לא בארץ. בספרו האוטוביוגרפי של יצחק גנוז "כיסופים וסער" (ההוצאה לאור של משרד הביטחון], תשמ"ה), עמ' 63, מביא גנוז שיר יידי "מיר וועלן זיך ניט לאזן שוחט" שהוא מציין שהיה "באותו קצב ומנגינה" של "חישלנו הרצון", אולם השירים באורך שונה, ואכן המנגינה היידית (כפי ששר בשיחת טלפון ליוסף גולדנברג 12.8.2013) אחרת.

יהודה רימר בספר "בנייך בונייך" (הוצאת יד טבנקין, 2000), עמ' 111, כותב (ככל הנראה באופן משובש מבחינת האתחלתא והתאריכים) כי:

הסיסמה העברית "עלה ובנה" נלקחה מן הסתם מהפזמון של השיר "עלה חלוץ" (חשלנו חרשנו מברזל) שהיה פופולרי במזרח אירופה של שנות העשרים והשלושים.

הלחן דומה מאוד ללחן "איה הגולה השוממת".