קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹהֵינוּ לֹא יֵאָמֵר לָךְ עוֹד עֲזוּבָה וּלְאַרְצֵךְ עוֹד שְׁמָמָה אֶפְתַּח עַל-שְׁפָיִים נְהָרוֹת, וּבְתוֹךְ בְּקָעוֹת מַעְיָנוֹת; אָשִׂים מִדְבָּר לַאֲגַם-מַיִם, וְאֶרֶץ צִיָּה לְמוֹצָאֵי מָיִם וְהָיָה הַשָּׁרוֹן לִנְוֵה-צֹאן, וְעֵמֶק עָכוֹר לְרֵבֶץ בָּקָר וּבָנוּ בָתִּים וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְאָכְלוּ פִּרְיָםקול קורא במדבר פנו דרך ישרו בערבה מסילה לאלוהינו לוא יאמר לך עוד עזובה ולארצך עוד שממה אפתח על-שפיים נהרות, ובתוך בקעות מעינות; אשים מדבר לאגם-מיים, וארץ ציה למוצאי מיים והיה השרון לנוה-צואן, ועמק עכור לרבץ בקר ובנו בתים וישבו ונטעו כרמים ואכלו פרים