---

מילים: ברוך בר שמואל ממגנצא לחן: צבי מאירוביץ בָּרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְנַפְשֵׁנוּ פִּדְיוֹן מִשְּׁאֵת וַאֲנָחָה וְהוּא יִדְרשׁ לְצִיּוֹן עִיר הַנִּדָּחָה עַד-אָנָה תּוּגְיוֹן נֶפֶשׁ נֶאֱנָחָה הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת הַבֵּן עִם הַבַּת לָאֵל יֵרָצוּ כְּמִנְחָה עַל-מַחֲבַת ברוך אל עליון אשר נתן מנוחה לנפשנו פדיון משאת ואנחה והוא ידרש לציון עיר הנידחה עד-אנה תוגיון נפש נאנחה השומר שבת הבן עם הבת לאל ירצו כמנחה על-מחבת עברית Кириллица Latin  פרטים נוספים הופיע בספר/חוברת "צבי טלמון [מונסון] (מלחין או מעבד): תו-רון - שירים למקהלה, בתי ספר וזמרה בציבור", תווית, ירושלים, תש"כ 1960, עמוד 9

ביצוע: מקהלת בית היתומות וינגרטן עיבוד: צבי טלמון (מונסון) שנת הקלטה: 22.2.1953 ניצוח: צבי טלמון

מילות השיר הן בית ופזמון מתוך פיוט בן שבעה בתים. קראו על הפיוט וראו מילותיו המלאות באתר "דעת".

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.