מילים

הָבָה וְנִתְפַּיֵּסָה נִתְפַּיֵּסָה
הֱיֵה חָבֵר הוֹגֵן לִי
הָבָה וְנִתְפַּיֵּסָה
עֲלֵי כִּנּוֹר נַגֵּן לִי

הָבָה וְנִתְפַּיֵּסָה נִתְפַּיֵּסָה
אֶלָה קֶלִי בֶּלִי
הָבָה וְנִתְפַּיֵּסָה
אְֶבֶן אַל תַּדֶּה בִּי

אֶסְתֶּרְל נֶחְמֶדֶת, אֶסְתֶּרְל צִפּוֹרִי
אִם אַתְּ מְחֻכֶּמֶת פִּתְרִי לִי חִידָתִי
מִיהוּ מְתוּשֶׁלַח וְתוּבַל קַיִן מִי?
מִיהוּ פֶדְהוֹצֵר וּפָּגָנִינִי מִי?

זֶמָלֶה טִפְּשׁוֹנִי זֶמָלֶה שֶׁלִי
לָמָּה כֹּה הִרְבֵּיתָ כְּמִי וָמִי וָמִי?
סוּס הוּא מְתוּשֶׁלַח וְהוּא גַּם בֶּן אָדָם
וּשְׁלֹשֶׁת הַלָּלוּ תּוֹפְסִים כִּנּוֹר כֻּלָּם

אֶסְתֶּרְל נֶחְמֶדֶת, אֶסְתֶּרְל צִפּוֹרִי
עוֹד חִידָה פִּתְרִי לִי וְאָשִׁיר לָךְ מִזְמוֹרִי
מִי קַשְׁתִי עָשָׂה לִי וּמִי אֶת כִּנּוֹרִי?
מִי נַגֵּן לִמְּדַנִי וּמַהוּ שֵׁם מוֹרִי?

זֶמָלֶה בֶּן חֶמֶד, זֶמָלֶה בַּעַל חֵן
חֲדַל מִחִידוֹתֶיךָ וְנִתְפַּטֵּר מֵהֵן
זְנַב הַסּוּס הוּא קֶשֶׁת, הַבְלֵי כִּיסִים – כִּנּוֹר
חֶמָלֶה נַפְתָּלִי "זִיקִית" אֲפִילוּ שְׁמוֹ

אֶסְתֶּרְל נֶחְמֶדֶת, זֶמָלֶה בַּעַל חֵן
אֶסְתֶּרְל בַּת חֶמֶד עֲלֵי כִּנּוֹר נַגֵּן
טְרָלָלָ לָלָ...

הָבָה וְנִתְפַּיֵּסָה...נַגֵּן לִי
על הגרסה:  כך רשום הטקסט באוסף מאיר נוי בבית הספרים הלאומי, מחברת 13, עמ' 221 - 222. מאיר נוי רשם את המילים ככל הנראה מתוך ההקלטה של עדה טל ואברהם ניניו. ההקלטה הזמינה כיום קשה לפיענוח הטקסט, אולם ייתכן שנוי זכה לשמוע עותק ברור יותר של ההקלטה.

 

הקלטות (2)

0:00 0:00
ניצוח: שמואל פרשקו
ליווי: תזמורת "הד ארצי"
שנת הקלטה: 1949-1950 כנראה
מקור: תקליטון 653 בחברת "הד ארצי"
ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: מרדכי (מוט'קה) שלף
שנת הקלטה: 2015

 סולנים: דניה שחטר, משה הדרי

חבורת שהם - "על הבמה"
נכלל בתקליטור: חבורת שהם - "על הבמה"

על השיר

על פי תחקיר חיים קינן בתכנית הרדיו "שאלה של טעם", 16.8.1985, כפי שנרשם בידי מאיר נוי (מתועד באוסף מאיר נוי בבית הספרים הלאומי, מחברת 13, עמ' 222):

שיר מההצגה "עלי כינור" שהועלתה בדצמבר 1935 בתיאטרון "הבימה". את תפקיד אסתרל-פלסטרל felestrel גילמה ניורה שיין; בתפקיד זמלה - אברהם ברץ; ההצגה הוצגה 176 פעמים. ב-1942 הועלתה שוב עם עדה טל ואברהם ניניו. עדה טל גילמה את התפקיד 17 שנה ואחר כך דליה פרידלנד.

על ההצגה "עלי כינור" בתיאטרון "הבימה" ראו כאן (ההצגה המקורית משנת 1935)  וכאן (ההפקה משנת 1979). הפקה נוספת עלתה בשנת 1989, ראו כאן. בארכיון "הבימה" המקוון אין מידע על הפקה של ההצגה משנת 1942.

הבית הראשון (החוזר בסוף) והבית השני מבוססים על השיר ממקור יידי "הבה ונתפייסה", וראו שם (דף תרגום לוינסון) פרטי המקור והפניה לכל הגרסאות. הבתים הפנימיים מבוססים על הלחן והמתכונת של שיר יידי אחר, אשר בבסיס "ילדה ילדתי" (וראו שם פרטי המקור והפניה לכל הגרסאות).

התוכן הספציפי של הטקסט נתפר להצגה, וכך נראה גם שילוב שני השירים. ההצגה מבוססת על סיפור של שלום עליכם, אך טרם התברר אם לשיר יש מקבילה במקור היידי להצגה.

לביצוע עדה טל ואברהם ניניו משנת 1948 האזינו כאן.

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם