כְּבָר יוֹם שְׁלִישִׁי יָשַׁב הוּא וּלְג'וֹבּ חָדָשׁ חִכָּה. קָנֶה אָרֹךְ שֶׁל פָּרָבֶּלוּם בִּסְמַרְטוּט נִקָּה ... נִכְנְסָה הִיא עֲצוּבָה וְעַל יָדוֹ יָשְׁבָה. "דַּחִילַק, מוֹטְקֶה" - הִיא אָמְרָה לוֹ, כָּכָה הִיא אָמְרָה. וְהוּא בְּשֶׁקֶט הִסְתַּכֵּל בָּהּ וְשָׁתַק, שָׁתַק וְאֶת הַפוֹר-בַּי-טוּ הַצִּדָּה הוּא אֲזַי זָרַק ... אַחַר כָּךְ בִּתְנוּעָה שֶׁל יָד הַפָּר הֻרְכַּב מִיָּד. "דַּחִילֶק, שׁוּלָה" - הוּא אָמַר לָהּ, כָּכָה הוּא אָמַר. בַּשֵּׁשׁ עֶשְׂרֵה לְחֹדֶשׁ יוּנִי אַרְבָּעִים וְשֵׁשׁ, בְּטֶרֶם הוּא הָלַךְ לַגֶּשֶׁר וְהֵרִיחַ אֵשׁ ... אֶת הַכְּלִי הוּא לֹא נָצַר, לָחַץ ... כַּדּוּר עָקָר. "דַּחִילַק, מוֹטְקֶה" - הִיא אָמְרָה לוֹ, כָּכָה הִיא אָמְרָה. בִּשְׁעוֹת הָעֶרֶב אֶת הַדֶּטוֹ הִיא חִבְּרָה לַפְּתִיל, אַחַר-כָּךְ אֶת הַזֶּ'לָנִיט הִיא שָׂמָה בַּתַּרְמִיל ... וּכְשֶׁגַּפְרוּר אֶחָד נִשְׁחַק הַפְּתִיל כִּמְעַט נִדְלַק. "דַּחִילֶק, שׁוּלָה!" - הוּא אָמַר לָהּ, כָּכָה הוּא אָמַר.כבר יום שלישי ישב הוא ולג'וב חדש חיכה. קנה ארוך של פַּרַבֶּלוּם בסמרטוט ניקה ... נכנסה היא עצובה ועל ידו ישבה. "דַחִילַק, מוטקה" - היא אמרה לו, ככה היא אמרה. והוא בשקט הסתכל בה ושתק שתק ואת הפור-ביי-טו הצידה הוא אזי זרק ... אחר כך בתנועה של יד הַפַּר הורכב מיד. "דחילק, שולה" - הוא אמר לה, ככה הוא אמר. בשש עשרה לחודש יוני ארבעים ושש, בטרם הוא הלך לגשר והריח אש ... את הכלי הוא לא נצר לחץ ... כדור עקר. "דחילק, מוטקה" - היא אמרה לו, ככה היא אמרה. בשעות הערב את הַדֶּטוֹ היא חיברה לפתיל, אחר-כך את הַזֶּ'לַנִיט היא שמה בתרמיל ... וכשגפרור אחד נשחק הפתיל כמעט נדלק. "דחילק, שולה!" - הוא אמר לה, ככה הוא אמר.