עַל יַד הַתֹּרֶן נֶעֱצָב
עֵינַי הַחוֹף יִבְדֹקוּ:
תּוֹרִי, אֲהוּבָתִי, שָׁלוֹם!
צִיִּי גַלִּים יָלֹקוּ.
הִנֵּה מִשְׁכַּן רֻחָמָתִי;
חַלוֹנוֹתָיו יַזְהִירוּ...
לַשָׁוְא אַבִּיט, לַשׁוְא אֶחְפֹּשׂ
עֵינַיִם לִי יָאִירוּ.
הוֹ, רֵדְנָה, זֹבְנָה, דִמְעוֹתָי:
תִּזּךְ, תִּבַּר הָעָיִן;
לִבּי הַדָּך! אַל תִּשָׁבֵר,
אַף אִם תּוֹחֶלֶת אָיִן.על יד התורן נעצב
עיני החוף יבדוקו:
תורי, אהובתי, שלום!
ציי גלים ילוקו.
הנה משכן רוחמתי;
חלונותיו יזהירו...
לשוא אביט, לשוא אחפש
עינים לי יאירו.
הו, רדנה, זובנה, דמעותי:
תזך, תבר העין;
לבי הדך! אל תשבר,
אף אם תוחלת אין.
מילים: היינריך היינה תרגום/נוסח עברי: חיים אריה חזן לחן: פליקס מנדלסון
|
![]() |
|