דּוּמָם נָעוּ הָאֵלוֹת, דּוּמָם שָׂחוּ אֵלָי:
בֹּאָה חֲסֵה בְצִלֵּנוּ, רְקַב תַּחְתֵּינוּ, אִישׁ חָי!
הַמַּצֵּבָה הַלֵּזוּ וַעֲפַר זֶה הַגַּל
כָּל-נֶאֶמְנֵי מַדְוֶיךָ שׂוֹם יָשִׂימוּ לְאַל.
תַּחַת מוּתְךָ לִרְגָעִים אֶלֶף מִיתוֹת בַּיּוֹם –
מוּת אַךְ-פַּעַם, דְּעַךְ פֶּתַע, נוּחָה שָׁלוֹם וָדֹם!
דּוּמָם נִכְרֶה עָלֶיךָ, חֶרֶשׁ נַחְלְקָה עַד:
רִמָּה תֹאכַל חֶצְיֶךָ וַחֲצִי לָנוּ לְשַׁד.
כִּי בַכֹּל וּמִכֹּל נֹבְעִים חַיִּים אֵין קֵץ –
אַתָּה תִפְרַח בַּצִּיץ אוֹ תְרֻקַּם בָּעֵץ.
חָיֹה תִחְיֶה בַכֹּל, בַּאֲשֶׁר תִּהְיֶה שָׁם –
אֶל-תַּחְתֵּינוּ, תַּחְתֵּינוּ בֹאָה, בָּשָׂר וָדָם!
כָּכָה דוּמָם הָאֵלוֹת נָעוּ, שָׂחוּ אֵלָי –
אִלְּמוֹת עָמְדוּ מַצֵּבוֹת – אַף הֵן חָמְלוּ עָלָי.דומם נעו האלות, דומם שחו אלי:
בואה חסה בצילנו, רקב תחתינו, איש חי!
המצבה הלזו ועפר זה הגל
כל-נאמני מדויך שום ישימו לאל.
תחת מותך לרגעים אלף מיתות ביום –
מות אך-פעם, דעך פתע, נוחה שלום ודום!
דומם נכרה עליך, חרש נחלקה עד:
רימה תאכל חציך וחצי לנו לשד.
כי בכול ומכול נובעים חיים אין קץ –
אתה תפרח בציץ או תרוקם בעץ.
חיה תחיה בכול, באשר תהיה שם –
אל-תחתינו, תחתינו בואה, בשר ודם!
ככה דומם האלות נעו, שחו אלי –
אלמות עמדו מצבות – אף הן חמלו עלי.
|
|
מילים: חיים נחמן ביאליק לחן: גבריאל גראד כתיבה: אלול תרס"א
|
דּוּמָם נָעוּ הָאֵלוֹת, דּוּמָם שָׂחוּ אֵלָי: בֹּאָה חֲסֵה בְצִלֵּנוּ, רְקַב תַּחְתֵּינוּ, אִישׁ חָי!
הַמַּצֵּבָה הַלֵּזוּ וַעֲפַר זֶה הַגַּל כָּל-נֶאֶמְנֵי מַדְוֶיךָ שׂוֹם יָשִׂימוּ לְאַל.
תַּחַת מוּתְךָ לִרְגָעִים אֶלֶף מִיתוֹת בַּיּוֹם – מוּת אַךְ-פַּעַם, דְּעַךְ פֶּתַע, נוּחָה שָׁלוֹם וָדֹם!
דּוּמָם נִכְרֶה עָלֶיךָ, חֶרֶשׁ נַחְלְקָה עַד: רִמָּה תֹאכַל חֶצְיֶךָ וַחֲצִי לָנוּ לְשַׁד.
כִּי בַכֹּל וּמִכֹּל נֹבְעִים חַיִּים אֵין קֵץ – אַתָּה תִפְרַח בַּצִּיץ אוֹ תְרֻקַּם בָּעֵץ.
חָיֹה תִחְיֶה בַכֹּל, בַּאֲשֶׁר תִּהְיֶה שָׁם – אֶל-תַּחְתֵּינוּ, תַּחְתֵּינוּ בֹאָה, בָּשָׂר וָדָם!
כָּכָה דוּמָם הָאֵלוֹת נָעוּ, שָׂחוּ אֵלָי – אִלְּמוֹת עָמְדוּ מַצֵּבוֹת – אַף הֵן חָמְלוּ עָלָי. דומם נעו האלות, דומם שחו אלי: בואה חסה בצילנו, רקב תחתינו, איש חי!
המצבה הלזו ועפר זה הגל כל-נאמני מדויך שום ישימו לאל.
תחת מותך לרגעים אלף מיתות ביום – מות אך-פעם, דעך פתע, נוחה שלום ודום!
דומם נכרה עליך, חרש נחלקה עד: רימה תאכל חציך וחצי לנו לשד.
כי בכול ומכול נובעים חיים אין קץ – אתה תפרח בציץ או תרוקם בעץ.
חיה תחיה בכול, באשר תהיה שם – אל-תחתינו, תחתינו בואה, בשר ודם!
ככה דומם האלות נעו, שחו אלי – אלמות עמדו מצבות – אף הן חמלו עלי.
|
|
 |
ביצוע: עמרם בנימיני, פנחס הולנדר שנת הקלטה: 18.1.1951
כינור: סשה פרנס
פסנתר: משה לוסטיג
הביצוע כולל רק את שלושת הבתים הראשונים.

|
|
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.