כותבת נתיבה בן יהודה, אוטוביוגרפיה בשיר וזמר, עמ' 93:

המורה להתעמלות, אדון שיק, היה מלמד את השיר הזה לכל כיתה שהוא יצא איתה לטיול גדול. כזה בשביל "להשתגע" עם התלמידים, והוא היה אומר שזה שיר כושי, בשפה ה"כושית" שהוא שולט בה מאז שהוא היה יוצא למסעות ציד באפריקה. כשהלכתי לכתוב את השיר הזה ב"פנקס" שלי, שאלתי אותו איפה הוא בדיוק למד את השיר הזה, אז הוא אמר לי את ה"אמת": זה השיר שהציונים שהיו נגד אוגנדה שרו להרצל בפרצוף, כשהם עשו הפגנה נוראה, באמצע הקונגרס, ושזה מה שהרג את הרצל, נו - אז אני הייתי בטוחה כל השנים שאני יודעת איזה שיר הם שרו, הסטודנטים - עד שהתברר לי שגם זה לא נכון [זהו כנראה סיפורו של השיר צ'ין קוואי. הערת זמרשת] יש לי השערה, שמר ש. שיק, שהיה אהוב מאוד בגימנסיה, חיבר את השיר הזה בעצמו, ולא היה נעים לו להודות בזה, אז הוא ייחס אותו לכל מיני... אז לא חשוב מי חיבר, אבל מה שחשוב זה - שכל התלמידים של הגימנסיה, מחזור אחרי מחזור - שראו את זה בעל פה.

ההברות "גולי גולי" נמצאות גם בשיר הג'יבריש בריטי מ1920 Ging Gang Gooli, אשר חלק מהלחן שלו זהה לחלק מהלחן של "צי'ן קוואי" (ראו שם). הדבר מעלה חשד שיש קשר בין מקור השירים, למרות שהדמיון המוזיקלי בין הגרסאות הקיימות קלוש מאוד.