קומי צאי (לחן פאול בן-חיים)

העתקת מילות השיר

קוּמִי צְאִי, אֲחוֹתִי כַלָּה, קוּמִי צְאִי, קוּמִי צְאִי – בְּשׂוֹרַת אָבִיב לָךְ הֵבֵאתִי: מֵאֲחוֹרֵי גֶדֶר גַּנִּי נִרְאָה צִיץ, נִרְאָה צִיץ, נִשְׁמַע קוֹל הַדְּרוֹר עַל-בֵּיתִי. גַּם-בַּלֵּב שָׁב וַיְחִי פֶּרַח דּוֹדַי, נָתַן רֵיחוֹ – צְאִי בָרְכִיהוּ בַּאֲבִיבֵךְ; אַף אֲנִי, אַף אֲנִי אֶת-אֲבִיבִי בָּךְ אַשְׁכִּינָה וַאֲבָרְכֵךְ וַאֲנִיבֵךְ. יַחְדָּו נֵרֵד אֶל הַמַּעְיָן, וְכָמוֹךְ, מָלֵא רֹךְ, עַלִּיז, בָּהִיר וְאַוְרִירִי, תַּחַת שְׁמֵי אֲדֹנָי עִם הַגָּל וְעִם הַדְּרוֹר יַזְהִיר אַף יְצַלְצֵל שִׁירִי.קומי צאי, אחותי כלה, קומי צאי, קומי צאי – בשורת אביב לך הבאתי: מאחורי גדר גני נראה ציץ, נראה ציץ, נשמע קול הדרור על-ביתי. גם-בלב שב ויחי פרח דודי, נתן ריחו – צאי ברכיהו באביבך; אף אני, אף אני את-אביבי בך אשכינה ואברכך ואניבך. יחדו נרד אל המעין, וכמוך, מלא רוך, עליז, בהיר ואורירי, תחת שמי אדוני עם הגל ועם הדרור יזהיר אף יצלצל שירי.
מילים: חיים נחמן ביאליק
לחן: פאול בן-חיים
כתיבה: תרס"ה
הלחנה: 1940

קוּמִי צְאִי, אֲחוֹתִי כַלָּה,
קוּמִי צְאִי, קוּמִי צְאִי –
בְּשׂוֹרַת אָבִיב לָךְ הֵבֵאתִי:
מֵאֲחוֹרֵי גֶדֶר גַּנִּי
נִרְאָה צִיץ, נִרְאָה צִיץ,
נִשְׁמַע קוֹל הַדְּרוֹר עַל-בֵּיתִי.

גַּם-בַּלֵּב שָׁב וַיְחִי
פֶּרַח דּוֹדַי, נָתַן רֵיחוֹ –
צְאִי בָרְכִיהוּ בַּאֲבִיבֵךְ;
אַף אֲנִי, אַף אֲנִי
אֶת-אֲבִיבִי בָּךְ אַשְׁכִּינָה
וַאֲבָרְכֵךְ וַאֲנִיבֵךְ.

יַחְדָּו נֵרֵד אֶל הַמַּעְיָן,
וְכָמוֹךְ, מָלֵא רֹךְ,
עַלִּיז, בָּהִיר וְאַוְרִירִי,
תַּחַת שְׁמֵי אֲדֹנָי
עִם הַגָּל וְעִם הַדְּרוֹר
יַזְהִיר אַף יְצַלְצֵל שִׁירִי.
קומי צאי, אחותי כלה,
קומי צאי, קומי צאי –
בשורת אביב לך הבאתי:
מאחורי גדר גני
נראה ציץ, נראה ציץ,
נשמע קול הדרור על-ביתי.

גם-בלב שב ויחי
פרח דודי, נתן ריחו –
צאי ברכיהו באביבך;
אף אני, אף אני
את-אביבי בך אשכינה
ואברכך ואניבך.

יחדו נרד אל המעין,
וכמוך, מלא רוך,
עליז, בהיר ואורירי,
תחת שמי אדוני
עם הגל ועם הדרור
יזהיר אף יצלצל שירי.




הגרסה המלאה   העתקת מילות השיר

 



קוּמִי צְאִי, אֲחוֹתִי כַלָּה,
קוּמִי צְאִי, קוּמִי צְאִי –
בְּשׂוֹרַת אָבִיב לָךְ הֵבֵאתִי:
מֵאֲחוֹרֵי גֶדֶר גַּנִּי
נִרְאָה צִיץ, נִרְאָה צִיץ,
נִשְׁמַע קוֹל הַדְּרוֹר עַל-בֵּיתִי.

מִן הַבֹּקֶר שׁוֹמְרִים סִפֵּךְ
זָהֳרֵי גִיל, זָהֳרֵי גִיל,
נוֹשְׁקִים מְזוּזוֹת פְּתָחָיִךְ;
צְאִי אֲלֵיהֶם, תַּמָּה, בָּרָה,
וּשְׁטָפוּךְ וְחִדְּשׁוּךְ,
וְהִקְרִינוּ אֶת-עֵינָיִךְ.

עָבַר חֶסֶד-אֵל בָּאָרֶץ
עַל כְּנַף-אוֹר, עַל כְּנַף-אוֹר –
וּבַפְּלָגִים נָפְלָה רִנָּה:
לִבְלְבוּ בַגָּן הָעֵצִים,
אָבִיב בָּא! אָבִיב בָּא!
הַדֻּבְדִּבְנִיָּה הִלְבִּינָה.

גַּם-בַּלֵּב שָׁב וַיְחִי
פֶּרַח דּוֹדַי, נָתַן רֵיחוֹ –
צְאִי בָרְכִיהוּ בַּאֲבִיבֵךְ;
אַף אֲנִי, אַף אֲנִי
אֶת-אֲבִיבִי בָּךְ אַשְׁכִּינָה
וַאֲבָרְכֵךְ וַאֲנִיבֵךְ.

עוֹטָה אוֹר, שִׂמְלַת צְחוֹר,
וּבְצַמָּתֵךְ קִשּׁוּר תְּכֵלֶת,
צְאִי אֵלַי כְּחֶזְיוֹן רוּחַ!
וְנָהַרְתְּ, וְשָׂחַקְתְּ,
וִיהִי שְׂחוֹקֵךְ מָלֵא חֵן,
וִיהִי רֵיחֵךְ כַּתַּפּוּחַ.

יַחְדָּו נַפְלִיג אֶל הַשָּׂדֶה
וְאֶל הָהָר וְאֶל הַגָּיְא,
וַאֲלַקְּטָה שָׁם זִכְרִיּוֹת;
אָסֹף אֶאֱסֹף פְּנִינֵי-טָל,
פְּנִינֵי-טָל –
אֶל צַוָּארֵךְ מַרְגָּלִיּוֹת.

אָסֹף אֶאֱסֹף קַרְנֵי אוֹר,
קַרְנֵי אוֹר,
וַאֲלַקְּטָה בֵּין שׁוֹשַׁנִּים;
אֶעֱנֹד מִצְחֵךְ צִיצֵי זִיו,
צְפִירוֹת זָהָב, זֵרֵי פָז,
וְאֶקְשֹׁר לְרֹאשֵׁךְ כְּתָרִים קְטַנִּים.

יַחְדָּו נֵרֵד אֶל הַמַּעְיָן,
וְכָמוֹךְ, מָלֵא רֹךְ,
עַלִּיז, בָּהִיר וְאַוְרִירִי,
תַּחַת שְׁמֵי אֲדֹנָי
עִם הַגָּל וְעִם הַדְּרוֹר
יַזְהִיר אַף יְצַלְצֵל שִׁירִי.
קומי צאי, אחותי כלה,
קומי צאי, קומי צאי –
בשורת אביב לך הבאתי:
מאחורי גדר גני
נראה ציץ, נראה ציץ,
נשמע קול הדרור על-ביתי.

מן הבוקר שומרים סיפך
זהורי גיל, זהורי גיל,
נושקים מזוזות פתחיך;
צאי אליהם, תמה, ברה,
ושטפוך וחדשוך,
והקרינו את-עיניך.

עבר חסד-אל בארץ
על כנף-אור, על כנף-אור –
ובפלגים נפלה רינה:
לבלבו בגן העצים,
אביב בא! אביב בא!
הדובדבניה הלבינה.

גם-בלב שב ויחי
פרח דודי, נתן ריחו –
צאי ברכיהו באביבך;
אף אני, אף אני
את-אביבי בך אשכינה
ואברכך ואניבך.

עוטה אור, שמלת צחור,
ובצמתך קישור תכלת,
צאי אלי כחזיון רוח!
ונהרת, ושחקת,
ויהי שחוקך מלא חן,
ויהי ריחך כתפוח.

יחדו נפליג אל השדה
ואל ההר ואל הגיא,
ואלקטה שם זכריות;
אסוף אאסוף פניני-טל,
פניני-טל –
אל צוארך מרגליות.

אסוף אאסוף קרני אור,
קרני אור,
ואלקטה בין שושנים;
אענוד מצחך ציצי זיו,
צפירות זהב, זרי פז,
ואקשור לראשך כתרים קטנים.

יחדו נרד אל המעין,
וכמוך, מלא רוך,
עליז, בהיר ואורירי,
תחת שמי אדוני
עם הגל ועם הדרור
יזהיר אף יצלצל שירי.



הקלטה היסטורית
ביצוע:

 

יהודה בן צבי (סטריזובר) 

על השיר

זהו אחד משלושה שירי ביאליק שהלחין פאול בן חיים ב1940, לצד "הכניסיני" ו"מאחורי הגדר". זהו אופוס 29 

הטקסט בלבד נדפס בשנות העשרים בשירון לזמרה בציבור "חנינא" (עמ' ל"ה). הכי סביר שהכוונה הייתה לאחד משני הלחנים הראשונים ברשימת הלחנים הנוספים להלן:

 

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תגיות




עדכון אחרון: 11.06.2023 12:33:35


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: