מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בַּמַּחֲנֶה, בַּמַּחֲנֶה בִּקְבוּצַת עָמֵל כּוֹבֵשׁ וּבוֹנֶה בְּמוֹעֵד הַחוֹל כִּמְעַט רַק אֶתְמוֹל הַיְדוּדְל הַיְדוּדְל הַיְ דֶה לָשֶׁבֶת עַל עֲגָלָה, עֲגָלָה בְּתוֹר חָלוּץ הַבּוֹנֶה קִבְּלָהּ חֲבֵרִים עוֹלִים, חֲפָצִים נוֹפְלִים הַַיְדוּדְל הַיְדוּדְל הַיְ דֶה מִיכָה וִיהוּדָה לִקְנוֹת אֶת אשר [?] מֹשֶׁה וְאֵלִי נִגֵּן אֶת הַשִּׁיר וְזִיו בְּחֹם נָסַע לַמָּקוֹם הַיְדוּדְל הַיְדוּדְל הַי דֶה כָּל הַקְּבוּצָה עוֹבֶדֶת עוֹבֶדֶת כָּל אֶחָד עַל שֶׁלּוֹ הַמִּשְׁמֶרֶת אוּרִי פַּרְלָמֶנט וְרָפִי פָּטֶנְט הַיְדוּדְל הַידוּדְל הַי דֶה גְּדוּד הַצּוֹפִים בֵּינְתַיִם הִגִּיעַ כִּמְעַט וְגַם טוֹסְקָנִינִי הוֹפִיעַ הָיְתָה רַק טָעוּת בְּחַיֵּי חֲזִירוּת הַיְדוּדְל הַיְדוּדְל הַי דֶה הָאֹהָלִים מוּקָמִים בִּזְרִיזוּת כָּל הַמַּחֲנֶה נִבְנֶה בִּמְהִירוּת הַמַּחְסָן בִּכְלָל יוֹצֵא מִן הַכְּלָל הַיְדוּדְל הַיְדוּדְל הַי דֶה הַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר אֵינָה מְעִיקָה בִּמְקוֹמָהּ בָּאָה הַרְמוֹנִיקָה עוֹשִׂים פַנְטַזִּיָה וְדֻּבָּה מַזִּיעַ הַיְדוּדְל הַיְדוּדְל הַי דֶה מֹשֶׁה וְרָפִי בַּלַּיְלָה עֵרִים מִלְּבָדָם כֻּלָּם נוֹחֲרִים, נוֹחֲרִים אוּרִי בְּלִי כֹּחַ נוֹחֵר כְּמַפּוּחַ הַיְדוּדְל הַיְדוּדְל הַי דֶה בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה עָמוֹס צוֹוֵחַ וּבָאֹהֶל נַעֲשֶׂה שָׂמֵחַ, שָׂמֵחַ זֶה כּוֹעֵס וְזֶה מְחַפֵּשׂ הַיְדוּדְל הַיְדוּדְל הַי דֶה רְאוּ הַקְּשִׁישִׁים עִם הַזְּבוּלוֹנִים? וּבָאֹהָלִים לֹא נוֹתְנִים לִישׁוֹן הִתְקִיף הַמַּחֲנֶה הַגַּן הַבּוֹנֶה הַיְדוּדְל הַיְדוּדְל הַי דֶה שַׂמְנוּ עֲלֵיהֶם שָׁבוּי אֶחָד שַׂמְנוּ עָלָיו שׁוֹמֵר מְיֻחָד הוֹרִידוּ נַעֲלַיִם מֵהָרַגְלַיִם היְדוּדְל הַיְדוּדְל הַי דֶה סוֹף סוֹף בָּאָה הַמִּשְׁטָרָה וְהַהַתְקָפָה נִגְמְרָה, נִגְמְרָה הַתּוֹצָאָה נְזָקִים כְּמֵאָה הַיְדוּדְל הַיְדוּדְל הַי דֶה ___ נִקְלַע בֶּן בָּלָשׁ אַפּוֹ שֶׁל אֵלִי כִּמְעַט גָּלַשׁ רָפִי מַפְּסוּט נִלְחָם בְּלִי לֵאוּת הַיְדוּדְל הַיְדוּדְל הַי דֶה בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי אָכַלְנוּ סָלָט עוֹד בְּתֵיאָבוֹן זָלַלְנוּ בָּטָטוֹת אָכַלְנוּ מַצּוֹת עִם קְצָת קוֹמְפּוֹט הַיְדוּדְל הְַידוּדְל הַי דֶה מעשה שהיה במחנה, במחנה בקבוצת עמל כובש ובונה במועד החול כמעט רק אתמול היידודל היידודל היי דה לשבת על עגלה, עגלה בתור חלוץ הבונה קיבלה חברים עולים, חפצים נופלים היידודל היידודל היי דה מיכה ויהודה לקנות את אשר [?] משה ואלי נגן את השיר וזיו בחום נסע למקום היידודל היידודל היי דה כל הקבוצה עובדת עובדת כל אחד על שלו המשמרת אורי פרלמנט ורפי פטנט היידודל היידודל היי דה גדוד הצופים בינתיים הגיע כמעט וגם טוסקניני הופיע הייתה רק טעות בחיי חזירות היידודל היידודל היי דה האוהלים מוקמים בזריזות כל המחנה נבנה במהירות המחסן בכלל יוצא מן הכלל היידודל היידודל היי דה השמש כבר אינה מעיקה במקומה באה הרמוניקה עושים פנטזיה ודובה מזיע היידודל היידודל היי דה משה ורפי בלילה ערים מלבדם כולם נוחרים, נוחרים אורי בלי כוח נוחר במפוח היידודל היידודל היי דה באמצע הלילה עמוס צווח ובאוהל נעשה שמח, שמח זה כועס וזה מחפש היידודל היידודל היי דה ראו הקשישים עם הזבולונים? ובאוהלים לא נותנים לישון התקיף המחנה הגן הבונה היידודל היידודל היי דה שמנו עליהם שבוי אחד שמנו עליו שומר מיוחד הורידו נעלים מהרגלים היידודל היידודל היי דה סוף סוף באה המשטרה וההתקפה נגמרה, נגמרה התוצאה נזקים כמאה היידודל היידודל היי דה ___ נקלע בן בלש אפו של אלי כמעט גלש רפי מפסוט נלחם בלי לאות היידודל היידודל היי דה ביום השני אכלנו סלט עוד בתיאבון זללנו בטטות אכלנו מצות עם קצת קומפוט היידודל היידודל היי דה