אֵין חַג וְאֵין יוֹם טוֹב, הַחֹל מָה אָרֹךְ הוּא הַבַּיִת רָחוֹק כֹּה, הָאוֹר מַה מְּעַט עוֹד טֶרֶם יָדַעְנוּ מָחָר מַה יָּבִיא עוֹד אַךְ זֶמֶר יֵשׁ לָנוּ, אַךְ זֶמֶר בִּלְבַד. עִם זֶמֶר בְּלֵב-כּׂל אֶל הַר נַעְפִּילָה אֶל הַר מַה גָּבוֹהַּ, קִצּוֹ לֹא נָשׁוּר אַךְ זֶמֶר הֵבֵאנוּ מֵאַבָּא וְאִמָּא אַךְ הוּא יַעֲלֵנוּ עַל סֶלַע וְצוּר. אֵין סוֹף וְאֵין קֵצֶה לַדֶּרֶךְ בָּהּ נַעַל וְלֵב כֹּל צָמֵא כֹּה לְיוֹם טוֹב מְעַט הֲרֵינוּ פּוֹסְעִים כֹּה וְשִׁיר עַל שְׂפָתֵינוּ וּבְשִׁיר זֶה נַחְצֹב לָנוּ חַג וְשַׁבָּת.אין חג ואין יום טוב, החול מה ארוך הוא הבית רחוק כה, האור מה מעט עוד טרם ידענו מחר מה יביא עוד אך זמר יש לנו, אך זמר בלבד. עם זמר בלב כל אל הר נעפילה אל הר מה גבוה, קיצו לא נשור אך זמר הבאנו מאבא ואמא אך הוא יעלנו על סלע וצור. אין סוף ואין קצה לדרך בה נעל ולב כל צמא כה ליום טוב מעט הרינו פוסעים כה ושיר על שפתינו ובשיר זה נחצוב לנו חג ושבת.