 |
בבית ספרנו
|
 |
בְּבֵית סִפְרֵנוּ לִמּוּדֵינוּ
בְּגִיל כָּל יוֹם נָחֵלָּה
וּבְלִי-הֶרֶף עַד הָעֶרֶב
כִּדְּבוֹרִים נַעֲמֹלָה...
לְךָ, לְךָ, בֵּית סִפְרֵנוּ
לְךָ, לְךָ, בֵּית סִפְרֵנוּ
רַבָּה אַהֲבָתֵנוּ.
נֶצַח נִזְכְּרֶךָ [לְךָ]
נִשְׁמֹר תּוֹרָתֶךָ [לְךָ]
לְךָ, בֵּית סִפְרֵנוּ
לְךָ, לְךָ, לְךָ.
וּבְהַתְמָדָה נִלְמָדָה
עַד בֹּא עֵת לָנוּחַ
וּבִצְמָדִים כָּל הַיְלָדִים
יֵצְאוּ אָז לָשׂוּחַ.
לְךָ, לְךָ, בֵּית סִפְרֵנוּ
לְךָ, לְךָ, בֵּית סִפְרֵנוּ
רַבָּה אַהֲבָתֵנוּ.
נֶצַח נִזְכְּרֶךָ [לְךָ]
נִשְׁמֹר תּוֹרָתֶךָ [לְךָ]
לְךָ, בֵּית סִפְרֵנוּ
לְךָ, לְךָ, לְךָ.בבית ספרנו
לימודינו
בגיל כל יום נחלה,
ובלי-הרף
עד הערב,
כדבורים נעמולה...
לך, לך, בית ספרנו,
לך, לך, בית ספרנו,
רבה אהבתנו;
נצח נזכרך [לך]
נשמור תורתך [לך]
לך, בית ספרנו,
לך, לך, לך.
ובהתמדה
נלמדה
עד בוא עת לנוח,
ובצמדים
כל הילדים
יצאו אז לשוח.
לך, לך, בית ספרנו,
לך, לך, בית ספרנו,
רבה אהבתנו;
נצח נזכרך [לך]
נשמור תורתך [לך]
לך, בית ספרנו,
לך, לך, לך.
|
|
מילים: נח פינס לחן: יואל אנגל
|
בְּבֵית סִפְרֵנוּ לִמּוּדֵינוּ בְּגִיל כָּל יוֹם נָחֵלָּה וּבְלִי-הֶרֶף עַד הָעֶרֶב כִּדְּבוֹרִים נַעֲמֹלָה...
לְךָ, לְךָ, בֵּית סִפְרֵנוּ לְךָ, לְךָ, בֵּית סִפְרֵנוּ רַבָּה אַהֲבָתֵנוּ.
נֶצַח נִזְכְּרֶךָ [לְךָ] נִשְׁמֹר תּוֹרָתֶךָ [לְךָ] לְךָ, בֵּית סִפְרֵנוּ לְךָ, לְךָ, לְךָ.
וּבְהַתְמָדָה נִלְמָדָה עַד בֹּא עֵת לָנוּחַ וּבִצְמָדִים כָּל הַיְלָדִים יֵצְאוּ אָז לָשׂוּחַ.
לְךָ, לְךָ, בֵּית סִפְרֵנוּ לְךָ, לְךָ, בֵּית סִפְרֵנוּ רַבָּה אַהֲבָתֵנוּ.
נֶצַח נִזְכְּרֶךָ [לְךָ] נִשְׁמֹר תּוֹרָתֶךָ [לְךָ] לְךָ, בֵּית סִפְרֵנוּ לְךָ, לְךָ, לְךָ. בבית ספרנו לימודינו בגיל כל יום נחלה, ובלי-הרף עד הערב, כדבורים נעמולה...
לך, לך, בית ספרנו, לך, לך, בית ספרנו, רבה אהבתנו;
נצח נזכרך [לך] נשמור תורתך [לך]
לך, בית ספרנו, לך, לך, לך.
ובהתמדה נלמדה עד בוא עת לנוח, ובצמדים כל הילדים יצאו אז לשוח.
לך, לך, בית ספרנו, לך, לך, בית ספרנו, רבה אהבתנו;
נצח נזכרך [לך] נשמור תורתך [לך]
לך, בית ספרנו, לך, לך, לך.
פרטים נוספים
|
השיר המלא (מתוך "הכינור", 1902-3)
|
בְּבֵית סִפְרֵנוּ לִמּוּדֵינוּ בְּגִיל כָּל יוֹם נָחֵלָּה, שָׁם בְּלִי-הֶרֶף לַעֲבֹד נֶרֶב, כַּדְּבוֹרִים נַעֲמֹלָה...
לָךְ, לָךְ, בֵּית סִפְרֵנוּ, רַבָּה אַהֲבָתֵנוּ; אוֹתְךָ עַד נִזְכֹּרָה וְתוֹרָתְךָ נִשְׁמֹרָה.
מַה טּוֹב לָנוּ עֵת כֻּלָּנוּ יַחְדָּיו שָׁם נֵשֵׁבָה: פֹּה נְזַמֵּרָה וּנְצַיֵּרָה, נִקְרָא אַף נִכְתֹּבָה.
לָךְ, לָךְ, בֵּית סִפְרֵנוּ...
מַה נֶּאֱהָבָה בְּרֹב הַקְשָׁבָה לַאֲזִין אִמְרֵי שֶׁפֶר שֶׁיְּסַפֵּרוּ וִיבָאֵרוּ מוֹרֵי בֵּית-הַסֵּפֶר!
לָךְ, לָךְ, בֵּית סִפְרֵנוּ...
וּבְהַתְמָדָה שָׁם נִלְמָדָה עַד בֹּא עֵת לָנוּחַ, וּבִצְמָדִים כָּל הַיְלָדִים יֵצְאוּ אָז לָשׂוּחַ.
לָךְ, לָךְ, בֵּית סִפְרֵנוּ...
שָׁם הַמּוֹרֶה לָנוּ יוֹרֶה פִּרְאֵי אֵל בַּבְּרִיאָה, שָׁם יָשִׂיחַ מִכָּל שִׂיחַ, מִכָּל נֶפֶשׁ חַיָּה!
לָךְ, לָךְ, בֵּית סִפְרֵנוּ... בבית ספרנו לימודינו בגיל כל יום נחלה, שם בלי-הרף לעבוד נרב, כדבורים נעמולה...
לך, לך, בית ספרנו, רבה אהבתנו; אותך עד נזכורה ותורתך נשמורה.
מה טוב לנו עת כולנו יחדיו שם נשבה: פה נזמרה ונציירה, נקרא אף נכתובה.
לך לך בית ספרנו...
מה נאהבה ברוב הקשבה לאזין אמרי שפר שיספרו ויבארו מורי בית-הספר!
לך לך בית ספרנו...
ובהתמדה שם נלמדה עד בוא עת לנוח, ובצמדים כל הילדים יצאו אז לשוח.
לך לך בית ספרנו...
שם המורה לנו יורה פראי אל בבריאה, שם ישיח מכל שיח, מכל נפש חיה!
לך לך בית ספרנו...
פרטים נוספים
על הגרסה: מתוך "הַכִּנּוֹר", 66 שירים שנקבצו ע"י הוצ' "תושייה", ורשה, 1902-3. צילום של הנוסח הזה (של המילים בלבד) מופיע ב"אוטוביוגרפיה בשיר וזמר", אך שם מוצמדים אליו תווי לחן אחר, מאת יואל אנגל.
|
|
 |
|
 |
על השיר
|
 |
נדפס לראשונה במקראה "הכינור" בשנת תרס"ג. המילים מצולמות משם בספרה של נתיבה בן יהודה "אוטוביוגרפיה בשיר וזמר".
ר' "שירת בית הספר", שם מושר השיר בלחן עממי פולני.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
 |
תגיות
|
 |
מקהלות
 
|