סֻכָּתִי הַסֻּכָּה נֶהֱדֶרֶת יְרֻקָּה לִי, לִי, לִי – רַק, רַק, רַק לִי רַק מְחַכָּה. סַבָּא יֵשׁ לִי, יֵשׁ לִי סָב, וְזָקָן לוֹ צַח, רָחָב. הוּא אוֹתִי אוֹהֵב כָּל-כָּךְ, סֻכָּתִי יְכַס בִּסְכָךְ. סֻכָּתִי הַסֻּכָּה... מִן הַבֹּקֶר עַד הַלֵּיל הִיא עוֹמֶדֶת לָהּ בַּצֵּל. לְבוּשָׁה הִיא עַד הַגַּג, מְקֻשֶּׁטֶת לְיוֹם חַג. סֻכָּתִי הַסֻּכָּה... סֻכָּתִי יְדִידָתִי, אַל נָא תִּשְׁכְּחִי אוֹתִי, אִם צָרִיךְ לָךְ לְחַכּוֹת אֲחַכֶּה עַד חַג סֻכּוֹת. סֻכָּתִי הַסֻּכָּה...סוכתי הסוכה נהדרת ירוקה לי, לי, לי - רק, רק, רק לי רק מחכה. סבא יש לי, יש לי סב, וזקן לו צח, רחב. הוא אותי אוהב כל-כך, סוכתי יכס בסכך. סוכתי הסוכה... מן הבוקר עד הליל היא עומדת לה בצל. לבושה היא עד הגג, מקושטת ליום חג. סוכתי הסוכה... סוכתי ידידתי, אל נא תשכחי אותי, אים צרך לך לחכות אחכה עד חג סוכות. סוכתי הסוכה...