בקצווי הכרך

רָעָב וְשֹׁד וְכוֹס שֶׁל יַיִן זֶה מְנַת חֶלְקֵנוּ זֶרַע קַיִן בַּאֲפֵלַת הַסִּמְטָאוֹת (2X) לַעֲזָאזֵל כָּל שֶׁמֶן זַיִת הִתְעוֹרְרוּ כָּל בְּנֵי בְּלִי בַּיִת גַּם פַּרְוָרִים רוֹצִים לִחְיוֹת (2X) גַּם אַהֲבָה, אִם הִיא פּוֹרַחַת, הָעֲווֹנוֹת אֵינָהּ סוֹלַחַת וְאֵין מָנוֹס מִן הַצָּרוֹת (2X). רעב ושוד וכוס של יין זה מנת חלקנו זרע קין באפלת הסמטאות (2X) לעזאזל כל שמן זית התעוררו כל בני בלי בית גם פרוורים רוצים לחיות (2X) גם אהבה, אם היא פורחת, העוונות אינה סולחת ואין מנוס מן הצרות (2X).

שיר מן ההצגה "בקצווי הכרך" שהועלתה בתיאטרון "הבימה" בשנת 1932. בהצגה שרה אותו חנה רובינא שמילאה את תפקיד אנצ'י הזונה, תפקיד אשר עורר מחלוקות בקרב היישוב היהודי עקב מיניותו התוססת (רובינא אף לבשה חצאית מיני במהלך ההצגה). מנחם אוסישקין, נשיא הקרן הקיימת, הכריז על החרמת תיאטרון הבימה, משום שרובינא, אֵם המשיח [בהצגה "היהודי הנצחי"] לוהקה כאן לתפקיד זונת רחוב. למרות זאת ההצגה הועלתה 65 פעמים. 

ההצגה המקורית periferie נכתבה בצ'כית בשנת 1925 על-ידי המחזאי פרנטישק לאנגר ותורגמה לעברית על-ידי יעקב הורוביץ. לא ידוע לנו האם השיר הזה נכלל בהצגה המקורית או שיעקב הורוביץ חיבר לו (ולא תרגם) מילים מקוריות.

עמנואל לין חיבר שיר פנימי במשמר העמק בשנת 1934/35 בשם "גם פרוורים רוצים לחיות" (אתחלתא: כפרנו ידמה לקרת), כנראה לפי "בקצווי הכרך".

ראו תווים של השיר בכתב ידו של מאיר נוי על סמך הקלטה של חנה רובינא משנת 1964 ששודרה בתוכנית הרדיו "שאלה של טעם" ב30.8.1986 (מחברת 15 של מילים עם תווים חלק שלישי, עמ' 193 = עמ' 3 בקובץ הסרוק).

מקור: "מחברות מאיר נוי לשירים בעברית", עמוד 193 בהד' [סדרת מחברות עם תווים] 15