לַ"ג בָּעֹמֶר - צְאוּ מֵעִיר אֶל הַיַּעַר, אֶל הַנִּיר. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ קֶשֶׁת, חֵץ מַטָּרָה לוֹ גֶּזַע-עֵץ. כָּל בֶּן-חַיִל פֹּה כָּל בֵּן אֶת הַקֶּשֶׁת יְכוֹנֵן אַחַת וּשְׁתַּיִם פִּיף וּפַּף וְכֻלָּנוּ נִמְחָא כָּף. כָּל בַּת-חַיִל בַּשׁוּרָה תּוֹסִיף שֶׁמֶן לַמְּדוּרָה וְכֻלָּנוּ נְמַהֵר אֶת הָאֵשׁ פֹּה לְעוֹרֵר. עוּרִי, עוּרִי, עוּרִי אֵשׁ עוֹד עֵצִים לָךְ נְקוֹשֵׁשׁ, פֹּה סְבִיבֵךְ כֹּה נְחוֹלֵל כָּל הַלַּיְלָה, כָּל הַלֵּיל!ל"ג בעומר צאו מעיר אל היער אל הניר. מי שיש לו קשת חץ מטרה לו גזע עץ. כל בן-חיל פה כל בן את הקשת יכונן אחת ושתים פיף ופף וכולנו נמחא כף. כל בת חיל בשורה תוסיף שמן למדורה וכולנו נמהר את האש פה לעורר. עורי עורי עורי אש עוד עצים לך נקושש, פה סביבך כה נחולל כל הלילה כל הליל!