מֶרְחָב שָׁחוּם יָרֹק אֵי שָׁם שְׁעָרָיו פָּתַח עַל פְּנֵי רִכְסֵי הָרִים זֵר כּוֹכְבֵי פָּז נִתְלָה אֶשָּׂא בַּלֵּב גָּבִיעַ בּוֹ שִׁקּוּי מֻפְלָא בְּהִכָּנְסִי אִתָּךְ אֶל יַעַר אֹרֶן רַךְ הָלַם אוֹתָךְ הָמַם מִשָּׂרָף-עֵצִים הָרֵיחַ נְשִׁיקַת שִׁכָּרוֹן - הָהּ, לֹא רָצִיתִי בָּהּ הִיא בְּדָמִי כִּבְרַק הַסַּעַר תִּתְלַקֵּחַ מִנִּבְכֵי הַגָּבִיעַ תִּגְמָא שֶׁמֶץ מַה דָּחִיתִי בַּת צְחוֹקֵךְ - עֵינַיִךְ הַכְּמֵהוֹת וְגַז הַפֶּלֶא כְּהִגּוֹז כּוֹכְבֵי הַלַּיִל וְלָמָּה לֹא אֵדַע יָעִיב אַתָּה הָאֵל עָלַי וְכֹה תָּעִיק חוֹמַת הָעִיר הַזֹּאת. מרחב שחום ירוק אי שם שעריו פתח על פני רכסי הרים זר כוכבי פז נתלה אשא בלב גביע בו שיקוי מופלא בהיכנסי איתך אל יער אורן רך הלם אותך המם משרף-עצים הריח נשיקת שיכרון - הה, לא רציתי בה היא בדמי כברק הסער תתלקח מנבכי הגביע תגמא שמץ מה דחיתי בת צחוקך - עיניך הכמהות וגז הפלא כהיגוז כוכבי הליל ולמה לא אדע יעיב אתה האל עלי וכה תעיק חומת העיר הזאת