הקטן
גופן
הגדל
גופן
נומה ילד (לחן שמואל פרשקו)
נוּמָה יֶלֶד (לחן שמואל פרשקו) נוּמָה יֶלֶד, יֶלֶד קָט תַּעֲצֹם עֵינַיִם אַבָּא כָּל הַיּוֹם עָבַד אַךְ מָחָר שַׁבָּת נוּמָה יֶלֶד עוֹד מְעַט תְּקַבֵּל אוֹפַנַּיִם אִמָּא אִמָּא מְאֻשֶּׁרֶת הִיא שִׁיר עֶרֶשׂ מְזַמֶּרֶת שֶׁתִּזְכֹּר זֹאת בֶּעָתִיד נוּמָה יֶלֶד, נוּמָה בֵּן יָחִיד נוּמָה עֶלֶם, עֶלֶם קָט תַּעֲצֹם עֵינַיִם הִנֵּה אָבִיךָ לֹא שָׁכַח כִּנּוֹרְךָ הוּא מְשֻׁבָּח וּצְלִילוֹ בָּהִיר וָזַךְ צְלִיל יְרוּשָׁלַיִם שִׁיר לְאִמָּא תְּנַגֵּנָה בְּנִי תִּגְדַּל וְעוֹד תָּגֵנָּה שֶׁתִּזְכֹּר זֹאת בֶּעָתִיד נוּמָה עֶלֶם, נוּמָה בֵּן יָחִיד הִתְגַּדֵּל בְּנִי הַיָּקָר הוּא עָצַם עֵינַיִם הוּא הָלַךְ וְלֹא חָזַר וְרַק הַכִּנּוֹר נוֹתַר וְהִרְעִיד אֶת הַמֵּיתָר פֶּלֶא שְׁנוֹת אַלְפַּיִם לִבְלְבוּ עוֹד אֲבִיבֶיךָ תַּמָּה מַנְגִּינַת חַיֶּיךָ עוֹד עַמְּךָ יִזְכֹּר תָּמִיד אֶת שִׁירַת חַיָּיו שֶׁל בֵּן יָחִיד נומה ילד, ילד קט תעצום עיניים אבא כל היום עבד אך מחר שבת נומה ילד עוד מעט תקבל אופניים אמא אמא מאושרת היא שיר ערש מזמרת שתזכור זאת בעתיד נומה ילד, נומה בן יחיד נומה עלם, עלם קט תעצום עיניים הנה אביך לא שכח כינורך הוא משובח וצלילו בהיר וזך צליל ירושלים שיר לאמא תנגנה בני תגדל ועוד תגנה שתזכור זאת בעתיד נומה עלם, נומה בן יחיד התגדל בני היקר הוא עצם עיניים הוא הלך ולא חזר ורק הכינור נותר והרעיד את המיתר פלא שנות אלפיים לבלבו עוד אביביך תמה מנגינת חייך עוד עמך יזכור תמיד את שירת חייו של בן יחיד

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: שמואל פישר
לחן: שמואל פרשקו

נוּמָה יֶלֶד (לחן שמואל פרשקו)
נוּמָה יֶלֶד, יֶלֶד קָט
תַּעֲצֹם עֵינַיִם
אַבָּא כָּל הַיּוֹם עָבַד
אַךְ מָחָר שַׁבָּת
נוּמָה יֶלֶד עוֹד מְעַט
תְּקַבֵּל אוֹפַנַּיִם

אִמָּא אִמָּא מְאֻשֶּׁרֶת
הִיא שִׁיר עֶרֶשׂ מְזַמֶּרֶת
שֶׁתִּזְכֹּר זֹאת בֶּעָתִיד
נוּמָה יֶלֶד, נוּמָה בֵּן יָחִיד

נוּמָה עֶלֶם, עֶלֶם קָט
תַּעֲצֹם עֵינַיִם
הִנֵּה אָבִיךָ לֹא שָׁכַח
כִּנּוֹרְךָ הוּא מְשֻׁבָּח
וּצְלִילוֹ בָּהִיר וָזַךְ
צְלִיל יְרוּשָׁלַיִם

שִׁיר לְאִמָּא תְּנַגֵּנָה
בְּנִי תִּגְדַּל וְעוֹד תָּגֵנָּה
שֶׁתִּזְכֹּר זֹאת בֶּעָתִיד
נוּמָה עֶלֶם, נוּמָה בֵּן יָחִיד

הִתְגַּדֵּל בְּנִי הַיָּקָר
הוּא עָצַם עֵינַיִם
הוּא הָלַךְ וְלֹא חָזַר
וְרַק הַכִּנּוֹר נוֹתַר

וְהִרְעִיד אֶת הַמֵּיתָר
פֶּלֶא שְׁנוֹת אַלְפַּיִם
לִבְלְבוּ עוֹד אֲבִיבֶיךָ
תַּמָּה מַנְגִּינַת חַיֶּיךָ
עוֹד עַמְּךָ יִזְכֹּר תָּמִיד
אֶת שִׁירַת חַיָּיו שֶׁל בֵּן יָחִיד
נומה ילד, ילד קט
תעצום עיניים
אבא כל היום עבד
אך מחר שבת
נומה ילד עוד מעט
תקבל אופניים

אמא אמא מאושרת
היא שיר ערש מזמרת
שתזכור זאת בעתיד
נומה ילד, נומה בן יחיד

נומה עלם, עלם קט
תעצום עיניים
הנה אביך לא שכח
כינורך הוא משובח
וצלילו בהיר וזך
צליל ירושלים

שיר לאמא תנגנה
בני תגדל ועוד תגנה
שתזכור זאת בעתיד
נומה עלם, נומה בן יחיד

התגדל בני היקר
הוא עצם עיניים
הוא הלך ולא חזר
ורק הכינור נותר

והרעיד את המיתר
פלא שנות אלפיים
לבלבו עוד אביביך
תמה מנגינת חייך
עוד עמך יזכור תמיד
את שירת חייו של בן יחיד


הקלטה היסטורית
ביצוע: סלינה אלפנדרי
שנת הקלטה: 15.6.1952


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

ביצוע: שרה פטשפט-דניאלי
שנת הקלטה: 6.8.1951

 פסנתר: שמואל פרשקו

על השיר

הגולשת דרורה לביא (דברים שמסרה לזֶמֶרֶשֶׁת ב-8.5.2019):

פישר כתב את השיר לזכר בן אחיו מיכה (מיכאל) פישר, בנם של ברוניה (ברכה) ומשה פישר. מיכה נפל בקרב מידי חיילים בריטיים בשכונת עזרא בתל אביב ב-5.12.1947. מיכה פישר אהב מוזיקה, ספרות, ואף כתב בעצמן. הוא ניגן בכינור ובמפוחית והשתתף בפסטיבל המחולות בדליה. הוריו של מיכה היו חברי משפחתי, וגרו ברחוב ברנר בתל אביב.

לי יש זיכרון מטושטש של מיכה, כשהוא מניף אותי, פעוטה בת שנתיים-שלוש, אל על. אמו ברוניה הייתה זמרת ובבית היה פסנתר. אני זוכרת היטב את חדרו, שנשאר כשהיה גם לאחר מותו, ואת הכינור (כן, הכינור שמופיע בשיר) תלוי על הקיר ואת בגדי המחול שלו. מיכה היה בן יחיד להוריו, ולאחר מותם לא נשאר נצר למשפחתם.

השיר מופיע בספר שראה אור ארבע שנים לאחר נפילתו – "מיכה – עלים לזכרו". יהא השיר הזה, שנכתב על מיכה פישר בידי דודו, אנדרטה לזכרו.

ר' השיר בלחן בנימין גוסטין.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

שירי ערש  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם