על השחיטה

העתקת מילות השיר

שָׁמַיִם, בַּקְּשׁוּ רַחֲמִים עָלָי! אִם-יֵשׁ בָּכֶם אֵל וְלָאֵל בָּכֶם נָתִיב – וַ אֲ נִ י לֹא מְצָאתִיו – הִתְפַּלְּלוּ אַתֶּם עָלָי! אֲ נִ י – לִבִּי מֵת וְאֵין עוֹד תְּפִלָּה בִּשְׂפָתָי, וּכְבָר אָזְלַת יָד אַף-אֵין תִּקְוָה עוֹד – עַד-מָתַי, עַד-אָנָה, עַד-מָתָי? הַתַּלְיָן! הֵא צַוָּאר – קוּם שְׁחָט! עָרְפֵנִי כַּכֶּלֶב, לְךָ זְרֹעַ עִם-קַרְדֹּם, וְכָל-הָאָרֶץ לִי גַרְדֹּם – וַאֲנַחְנוּ – אֲנַחְנוּ הַמְעָט! דָּמִי מֻתָּר – הַךְ קָדְקֹד, וִיזַנֵּק דַּם רֶצַח, דַּם יוֹנֵק וָשָׂב עַל-כֻּתָּנְתְּךָ – וְלֹא יִמַּח לָנֶצַח, לָנֶצַח. וְאִם יֶשׁ-צֶדֶק – יוֹפַע מִיָּד! אַךְ אִם-אַחֲרֵי הִשָּׁמְדִי מִתַּחַת רָקִיעַ הַצֶּדֶק יוֹפִיעַ – יְמֻגַּר-נָא כִסְאוֹ לָעַד! וּבְרֶשַׁע עוֹלָמִים שָׁמַיִם יִמָּקּוּ; אַף-אַתֶּם לְכוּ, זֵדִים, בַּחֲמַסְכֶם זֶה וּבְדִמְכֶם חֲיוּ וְהִנָּקוּ. וְאָרוּר הָאוֹמֵר: נְקֹם! נְקָמָה כָזֹאת, נִקְמַת דַּם יֶלֶד קָטָן עוֹד לֹא-בָרָא הַשָּׂטָן – וְיִקֹּב הַדָּם אֶת-הַתְּהוֹם! יִקֹּב הַדָּם עַד תְּהֹמוֹת מַחֲשַׁכִּים, וְאָכַל בַּחֹשֶׁךְ וְחָתַר שָׁם כָּל-מוֹסְדוֹת הָאָרֶץ הַנְּמַקִּים.שמיים, בקשו רחמים עלי! אם-יש בכם אל ולאל בכם נתיב – ו א ני לא מצאתיו – התפללו אתם עלי! א ני – ליבי מת ואין עוד תפילה בשפתי, וכבר אזלת יד אף-אין תקוה עוד – עד-מתי, עד-אנה, עד-מתי? התלין! הא צואר – קום שחט! ערפני ככלב, לך זרוע עם-קרדום, וכל-הארץ לי גרדום – ואנחנו – אנחנו המעט! דמי מותר – הך קדקוד, ויזנק דם רצח, דם יונק ושב על-כותנתך – ולא ימח לנצח, לנצח. ואים יש-צדק – יופע מיד! אך אם-אחרי הישמדי מתחת רקיע הצדק יופיע – ימוגר-נא כסאו לעד! וברשע עולמים שמיים יימקו; אף-אתם לכו, זדים, בחמסכם זה ובדמכם חיו והינקו. וארור האומר: נקום! נקמה כזאת, נקמת דם ילד קטן עוד לא-ברא השטן – וייקוב הדם את-התהום! ייקוב הדם עד תהומות מחשכים, ואכל בחושך וחתר שם כל-מוסדות הארץ הנמקים.
מילים: חיים נחמן ביאליק
לחן: לייב גלנץ
כתיבה: אייר, תרס"ג

שָׁמַיִם, בַּקְּשׁוּ רַחֲמִים עָלָי!
אִם-יֵשׁ בָּכֶם אֵל וְלָאֵל בָּכֶם נָתִיב –
וַ אֲ נִ י לֹא מְצָאתִיו –
הִתְפַּלְּלוּ אַתֶּם עָלָי!
אֲ נִ י – לִבִּי מֵת וְאֵין עוֹד תְּפִלָּה בִּשְׂפָתָי,
וּכְבָר אָזְלַת יָד אַף-אֵין תִּקְוָה עוֹד –
עַד-מָתַי, עַד-אָנָה, עַד-מָתָי?

הַתַּלְיָן! הֵא צַוָּאר – קוּם שְׁחָט!
עָרְפֵנִי כַּכֶּלֶב, לְךָ זְרֹעַ עִם-קַרְדֹּם,
וְכָל-הָאָרֶץ לִי גַרְדֹּם –
וַאֲנַחְנוּ – אֲנַחְנוּ הַמְעָט!
דָּמִי מֻתָּר – הַךְ קָדְקֹד, וִיזַנֵּק דַּם רֶצַח,
דַּם יוֹנֵק וָשָׂב עַל-כֻּתָּנְתְּךָ –
וְלֹא יִמַּח לָנֶצַח, לָנֶצַח.

וְאִם יֶשׁ-צֶדֶק – יוֹפַע מִיָּד!
אַךְ אִם-אַחֲרֵי הִשָּׁמְדִי מִתַּחַת רָקִיעַ
הַצֶּדֶק יוֹפִיעַ –
יְמֻגַּר-נָא כִסְאוֹ לָעַד!
וּבְרֶשַׁע עוֹלָמִים שָׁמַיִם יִמָּקּוּ;
אַף-אַתֶּם לְכוּ, זֵדִים, בַּחֲמַסְכֶם זֶה
וּבְדִמְכֶם חֲיוּ וְהִנָּקוּ.

וְאָרוּר הָאוֹמֵר: נְקֹם!
נְקָמָה כָזֹאת, נִקְמַת דַּם יֶלֶד קָטָן
עוֹד לֹא-בָרָא הַשָּׂטָן –
וְיִקֹּב הַדָּם אֶת-הַתְּהוֹם!
יִקֹּב הַדָּם עַד תְּהֹמוֹת מַחֲשַׁכִּים,
וְאָכַל בַּחֹשֶׁךְ וְחָתַר שָׁם
כָּל-מוֹסְדוֹת הָאָרֶץ הַנְּמַקִּים.
שמיים, בקשו רחמים עלי!
אם-יש בכם אל ולאל בכם נתיב –
ו א ני לא מצאתיו –
התפללו אתם עלי!
א ני – ליבי מת ואין עוד תפילה בשפתי,
וכבר אזלת יד אף-אין תקוה עוד –
עד-מתי, עד-אנה, עד-מתי?

התלין! הא צואר – קום שחט!
ערפני ככלב, לך זרוע עם-קרדום,
וכל-הארץ לי גרדום –
ואנחנו – אנחנו המעט!
דמי מותר – הך קדקוד, ויזנק דם רצח,
דם יונק ושב על-כותנתך –
ולא ימח לנצח, לנצח.

ואים יש-צדק – יופע מיד!
אך אם-אחרי הישמדי מתחת רקיע
הצדק יופיע –
ימוגר-נא כסאו לעד!
וברשע עולמים שמיים יימקו;
אף-אתם לכו, זדים, בחמסכם זה
ובדמכם חיו והינקו.

וארור האומר: נקום!
נקמה כזאת, נקמת דם ילד קטן
עוד לא-ברא השטן –
וייקוב הדם את-התהום!
ייקוב הדם עד תהומות מחשכים,
ואכל בחושך וחתר שם
כל-מוסדות הארץ הנמקים.



הקלטה היסטורית
ביצוע:

 

לייב גלנץ 

על השיר

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תגיות




עדכון אחרון: 13.10.2022 11:23:22


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: