הקטן
גופן
הקטן גופן הגדל
גופן
הגדל גופן
חיפוש פנימי באתר
שיר הצינור
בְּטֶרֶם עָלְתָה הַחַמָּה הַכֹּל עוֹד שָׁרוּי בִּדְמָמָה, בּוֹקֵעַ פַּס-שַׁחַר בָּאוֹר עֲלֵי הַבַּרְזֶל הַשָּׁחוֹר. מַכֶּה אֲזַי חִישׁ, כְּבָר מַכֶּה הַפַּטִּישׁ שִׁיר-זֶמֶר עֲלֵי הַצִּנּוֹר. יָמִינָה! קְצָת שְׂמֹאלָה, אֵלַי ! דְּחִיפָה אַחֲרוֹנָה עוֹד וְדַי! נוֹקְשִׁים צִנּוֹרוֹת בְּמִינוֹר אָקוֹרְד מְזֻיָּף שֶׁל כִּנּוֹר – זֶה שִׁיר בַּחוּרַיִם עֲלֵי צִנּוֹרַיִם, שִׁיר-זֶמֶר, הִמְנוֹן לַצִּנּוֹר. חַמָּה כְּבָר יָרְדָה אֱלֵי תְּהוֹם, לֹא תַּם עוֹד עָמָל אוֹתוֹ יוֹם. נוֹשְׁמִים וְנוֹשְׁפִים כְּקִיטוֹר, עוֹמָסִים בַּחֹוּרִים לְפִי תּוֹר, נוֹשְׂאִים חִישׁ בַּסֵּבֶל, שִׁירָם כְּשִׁיר אֵבֶל – גַּם הוּא שִׁיר-הִמְנוֹן לַצִּנּוֹר. וּבְרֶדֶת הַלֵּיל עַל הַיְּקוּם – צִנּוֹר אָז בְּשֶּׁקֶט יָנוּם, יָרֵחַ יִסֹּב לוֹ סְחוֹר-סְחוֹר, מַרְעִיד מִשִּׂמְחָה וּמִקֹּר; שָׁר סֶלַע וָרֶגֶב וְשָׁר כָּל הַנֶּגֶב שִׁיר-זֶמֶר תּוֹדָה לַצִּנּוֹר. גֵּאֶה וְשָׂמֵחַ מִדְבָּר, כִּי קָם וְהָיָה הַדָּבָר: חֲלוֹם שֶׁל שָׁנִים רָאָה אוֹר וְשָׁר בַּמֶּרְחָב שִׁיר-מִזְמוֹר. שׁוֹלְחִים אָז הַמַּיִם אֱלֵי כָּל אַפְסַיִם שִׁיר-זֶמֶר מִתּוֹךְ הַצִּנּוֹר. בטרם עלתה החמה הכול עוד שרוי בדממה, בוקע פס שחר באור עלי הברזל השחור. מכה אזי חיש כבר מכה הפטיש - שיר זמר עלי הצינור. ימינה! קצת שמאלה, אליי ! דחיפה אחרונה עוד ודי! נוקשים צינורות במינור אקורד מזויף של כינור - זה שיר בחוריים עלי צינוריים, שיר זמר, המנון לצינור. חמה כבר ירדה אלי תהום, לא תם עוד עמל אותו יום. נושמים ונושפים כקיטור עומסים בחורים לפי תור, נושאים חיש בסבל, שירם כשיר אבל – גם הוא שיר המנון לצינור. וברדת הליל על היקום צינור אז בשקט ינום, ירח ייסוב לו סחור-סחור מרעיד משמחה ומקור- שר סלע ורגב ושר כול הנגב שיר-זמר תודה לצינור. גאה ושמח מדבר כי קם והיה הדבר. חלום של שנים ראה אור ושר במרחב שיר מזמור. שולחים אז המים אלי כל אפסיים שיר-זמר מתוך הצינור.

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: גידי נתנאל
לחן: עממי ארמני
כתיבה: 1947

בְּטֶרֶם עָלְתָה הַחַמָּה
הַכֹּל עוֹד שָׁרוּי בִּדְמָמָה,
בּוֹקֵעַ פַּס-שַׁחַר בָּאוֹר
עֲלֵי הַבַּרְזֶל הַשָּׁחוֹר.
מַכֶּה אֲזַי חִישׁ,
כְּבָר מַכֶּה הַפַּטִּישׁ
שִׁיר-זֶמֶר עֲלֵי הַצִּנּוֹר.

יָמִינָה! קְצָת שְׂמֹאלָה, אֵלַי !
דְּחִיפָה אַחֲרוֹנָה עוֹד וְדַי!
נוֹקְשִׁים צִנּוֹרוֹת בְּמִינוֹר
אָקוֹרְד מְזֻיָּף שֶׁל כִּנּוֹר –
זֶה שִׁיר בַּחוּרַיִם
עֲלֵי צִנּוֹרַיִם,
שִׁיר-זֶמֶר, הִמְנוֹן לַצִּנּוֹר.

חַמָּה כְּבָר יָרְדָה אֱלֵי תְּהוֹם,
לֹא תַּם עוֹד עָמָל אוֹתוֹ יוֹם.
נוֹשְׁמִים וְנוֹשְׁפִים כְּקִיטוֹר,
עוֹמָסִים בַּחֹוּרִים לְפִי תּוֹר,
נוֹשְׂאִים חִישׁ בַּסֵּבֶל,
שִׁירָם כְּשִׁיר אֵבֶל –
גַּם הוּא שִׁיר-הִמְנוֹן לַצִּנּוֹר.

וּבְרֶדֶת הַלֵּיל עַל הַיְּקוּם –
צִנּוֹר אָז בְּשֶּׁקֶט יָנוּם,
יָרֵחַ יִסֹּב לוֹ סְחוֹר-סְחוֹר,
מַרְעִיד מִשִּׂמְחָה וּמִקֹּר;
שָׁר סֶלַע וָרֶגֶב
וְשָׁר כָּל הַנֶּגֶב
שִׁיר-זֶמֶר תּוֹדָה לַצִּנּוֹר.

גֵּאֶה וְשָׂמֵחַ מִדְבָּר,
כִּי קָם וְהָיָה הַדָּבָר:
חֲלוֹם שֶׁל שָׁנִים רָאָה אוֹר
וְשָׁר בַּמֶּרְחָב שִׁיר-מִזְמוֹר.
שׁוֹלְחִים אָז הַמַּיִם
אֱלֵי כָּל אַפְסַיִם
שִׁיר-זֶמֶר מִתּוֹךְ הַצִּנּוֹר.
בטרם עלתה החמה
הכול עוד שרוי בדממה,
בוקע פס שחר באור
עלי הברזל השחור.
מכה אזי חיש
כבר מכה הפטיש -
שיר זמר עלי הצינור.

ימינה! קצת שמאלה, אליי !
דחיפה אחרונה עוד ודי!
נוקשים צינורות במינור
אקורד מזויף של כינור -
זה שיר בחוריים
עלי צינוריים,
שיר זמר, המנון לצינור.

חמה כבר ירדה אלי תהום,
לא תם עוד עמל אותו יום.
נושמים ונושפים כקיטור
עומסים בחורים לפי תור,
נושאים חיש בסבל,
שירם כשיר אבל –
גם הוא שיר המנון לצינור.

וברדת הליל על היקום
צינור אז בשקט ינום,
ירח ייסוב לו סחור-סחור
מרעיד משמחה ומקור-
שר סלע ורגב
ושר כול הנגב
שיר-זמר תודה לצינור.

גאה ושמח מדבר
כי קם והיה הדבר.
חלום של שנים ראה אור
ושר במרחב שיר מזמור.
שולחים אז המים
אלי כל אפסיים
שיר-זמר מתוך הצינור.


ביצוע: דורי גלבוע, נעמן דג, המאפיה הרוסית - צוות ההקלטות, רעיה פירסט
עיבוד: דורי גלבוע
שנת הקלטה: 10.12.2014

אקורדיון: דרור סנדלון
גיטרה: יוסי כפרי
מנדולינה: בני יהושפט
ויולה: אברהם דותן



על השיר

השיר נכתב למנגינת "הפינג'אן" ושם מידע נוסף על השיר הארמני המקורי וגרסאות מילים וביצוע בשפת המקור.

סיפר נחומי הרציון שהביא את השיר לפתחי זֶמֶרֶשֶׁת, כי השיר נכתב לקראת ספטמבר 1947 ובוצע אז, עם הגעת המים לקיבוץ חצרים בצינור שהונח מאזור ניר-עם (כ-35 ק"מ). קיבוץ חצרים עלה על הקרקע במוצאי יום הכיפורים תש"ז במסגרת מבצע "11 הנקודות" וקיבל שטחים שהיו ידועים בשם "אדמות קלטה", מערבית לבאר-שבע. הקיבוץ שייך למועצה האזורית בני-שמעון. הקבוצה המייסדת ("הצופים ג'") קיבלה את הכשרתה בפלוגה ג' של הפלמ"ח וכללה בוגרים מתנועת "הצופים" וחלק מ"ילדי טהרן".

השיר נדפס באוקטובר 1996 בשירון "'השמעת איך בנגב', יובל ל-11 הנקודות, תש"ז-תשנ"ז" (נמצא בספרייה הלאומית), לערב זמר במסגרת "מועדון הזמר בני-שמעון" בעריכת נחומי הרציון ובהנחייתו.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

לחנים רוסיים   הנגב, המדבר והערבה  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם