יָקְטָן חוֹלֶה, אֲהָה, [אֲהָה], צָרָה חוֹלֶה יַקְטָן אַךְ מַה קָּרָה? אַי, יַי, יַי, אַי, יַי, יַי אֶל הַמִּטְבָּח הִתְגַנֵּב אַט שָׁתָה חָלָב מִתּוֹך הַכַּד אָכַל בָּשָׂר מִתּוֹךְ הַסִּיר לִקֵּק חֶמְאָה וְלאֹ הִשְׁאִיר מָצָא נַקְנִיק, זָלַל הַכֹּל עַכְשָׁיו יִבְכֶּה, יֵילִיל בְּקוֹל: מְיָאוּ, מְיָאוּ מְיָאוּ אַי יַי יַי אַי יַי יַייקטן חולה, אהה, [אהה], צרה חולה יקטן אך מה קרה? אי, יי, יי, איי, יי, יי אל המטבח התגנב אט שתה חלב מתוך הכד אכל בשר מתוך הסיר ליקק חמאה ולא השאיר מצא נקניק, זלל הכל עכשיו יבכה, ייליל בקול: מיאו, מיאו מיאו איי יי יי איי יי יי

מקור: "נחום נרדי: 75 שירי ילדים", רנן, 1947, עמוד 26