הקטן
גופן
הגדל
גופן
המכונית (לחן הופמן)

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: חיים נחמן ביאליק
לחן: שלמה הופמן

טוּ-טוּ-טוּרוּ-טורוּ
קוֹל מֵעֵמֶק, קוֹל מֵהָר,
קוֹל מֵעִיר וְקוֹל מִכְּפָר.
קוֹל יָרִיעַ כַּשּׁוֹפָר!
טוּרוּ-טורוּ טוּ-טוּ -
טוּרוּ-טורוּ טוּ-ט
מַר צוֹרֵחַ, מִתְיַפֵּחַ,
בַּעֲנַן אָבָק פּוֹרֵחַ:

קוֹל פּוֹלֵחַ הָאֲוִיר,
מַר צוֹרֵחַ וּמַזְהִיר.
טורוּ-טוּ- דֶּרֶךְ תְּנוּ,
טורוּ-טוּ- הַצִּדָּה שְׂטוּ!

טְרוּ-טורו טורו טורו
הֵי, פְּלוֹנִי וּפַלְמוֹנִית,
הַטִּירוֹן, הַטִּירוֹנִית –
הִזָּהֵרוּ בַּמְּכוֹנִית!
טוּרוּ טורוּ טוּ-טוּ
הַנֶהָג, עַל-יַד הַהֶגֶה!
מִיל – נִיד עַיִן, מִיל – בִּן-הֶגֶה!

נַחַל, גֶּשֶׁר, חֹרְשָׁה, גָּיְא –
טוּסָה, נֶשֶׁר, אֵין לִי פְּנָי!
טורוּ-טוּ- דֶּרֶךְ תְּנוּ,
טורוּ-טוּ- הַצִּדָּה שְׂטוּ!

טוּ-טוּ-טוּרוּ-טורוּ
ֹ_______
_______
לוֹ עֵין עַיִט, יַד רַב מָג,
טוּ-טוּ טוּרוּ טורוּ טוּ-טוּ
טוּרוּ טוּ-טוּ
קְרָא, שׁוֹפָר, בְּקוֹל הַרְעִימָה
אַךְ קָדִימָה, רַק קָדִימָה!

אֶל-כַּנּוֹ צָמוּד, יִדְהָר
אַךְ קָדִימָה, הַנִּמְהָר!
טורוּ-טוּ- דֶּרֶךְ תְּנוּ,
טורוּ-טוּ- הַצִּדָּה שְׂטוּ!

טוּ-טוּ-טוּרוּ-טורוּ
קוֹל מֵעֵמֶק, קוֹל מֵהָר
קוֹל מֵעִיר וְקוֹל מִכְּפָר
טו-טו-טורו-טורו
קול מעמק, קול מהר,
קול מעיר וקול מכפר.
קול יריע כשופר!
טורו-טורו טו-טו -
טורו-טורו טו-ט
מר צורח, מתיפח,
בענן אבק פורח:

קול פולח האויר,
מר צורח ומזהיר.
טורו-טו- דרך תנו,
טורו-טו- הצידה שטו!

טרו-טורו טורו טורו
הי, פלוני ופלמונית,
הטירון, הטירונית –
היזהרו במכונית!
טורו טורו טו-טו
הנהג, על-יד ההגה!
מיל – ניד עין, מיל – בן-הגה!

נחל, גשר, חורשה, גיא –
טוסה, נשר, אין לי פני!
טורו-טו- דרך תנו,
טורו-טו- הצידה שטו!

טו-טו-טורו-טורו
_______
_______
לו עין עיט, יד רב מג,
טו-טו טורו טורו טו-טו
טורו טו-טו
קרא, שופר, בקול הרעימה
אך קדימה, רק קדימה!

אל-כנו צמוד, ידהר
אך קדימה, הנמהר!
טורו-טו- דרך תנו,
טורו-טו- הצידה שטו!

טו-טו-טורו-טורו
קול מעמק, קול מהר
קול מעיר וקול מכפר


המקור (כתבי ביאליק)

קוֹל מֵעֵמֶק, קוֹל מֵהָר,
קוֹל מֵעִיר וְקוֹל מִכְּפָר.
קוֹל יָרִיעַ כַּשּׁוֹפָר!
קוֹל פּוֹלֵחַ הָאֲוִיר,
מַר צוֹרֵחַ וּמַזְהִיר.
מַר צוֹרֵחַ, מִתְיַפֵּחַ,
בַּעֲנַן אָבָק פּוֹרֵחַ:
תְּרוּ-עָה, תְּרוּ-עָה, טְרוּ-טוּ-טוּט –
מִי יָרִיעַ, מִי יָעוּט?

הַמְּכוֹנִית הִיא בִּמְעוּפָהּ,
הָרוֹדֶפֶת, הָרְדוּפָה,
גַּלְגִּלֶּיהָ כַּסּוּפָה.
נַחַל, גֶּשֶׁר, חֹרְשָׁה, גָּיְא –
טוּסָה, נֶשֶׁר, אֵין לִי פְּנָי!
טוּסָה, נֶשֶׁר! קַל, מְהִיר פֶּשֶׁר,
מֶרְחַקִּים תָּבִיא בְּקֶשֶׁר.
חֲתֹר וְשׁוּט בִּתְנוּעַת טוּט,
עִיר אֶל עִיר תַּחֲרֹז בְּלִי חוּט.

הִנֵּה בָּאָה וּפָרְחָה –
מִי יוֹדֵעַ אֶת-אָרְחָהּ,
מִי יוֹדֵעַ אֶת-טָרְחָהּ?
שְׂבֵעַת-יֶגַע, לְמוּדַת פֶּגַע,
אָרְחוֹת-אֵיד וּבַלְהוֹת רֶגַע –
שְׁקֹד, נֶהָג, עַל-יַד הַהֶגֶה!
מִיל – נִיד עַיִן, מִיל – בִּן-הֶגֶה!
חֵיק עוֹלָם כַּחֵץ פַּלַּח –
טְרוּ-טוּ-טוּ – רְכַב וּצְלַח!

הֵי, פְּלוֹנִי וּפַלְמוֹנִית,
הַטִּירוֹן, הַטִּירוֹנִית –
הִזָּהֵרוּ בַּמְּכוֹנִית!
מִי בָּכֶם וְלֹא יָחוּשׁ
דֹּפֶק לִבָּהּ הַנָּחוּשׁ
חִיל גְּרָמֶיהָ הַכָּבוּשׁ –
חִיל גְּרָמֶיהָ, גִּיל קְרָבֶיהָ –
הוּא אַל יֵט יָדוֹ עָלֶיהָ.
הוּא – לְאַט לוֹ בַּמְּכוֹנִית,
טְרוּ-טוּ-טוּ, הִיא זֵידוֹנִית!

אַךְ בֶּן-חַיִל הַנֶּהָג,
לוֹ עֵין עַיִט, יַד רַב מָג,
אֵין לְפָנָיו קִיר וּסְיָג.
חַד כְּפֶרֶס, שׁוּט וַחֲפֹז,
עַד קְצוֹת אֶרֶץ יַהֲרֹס,
עַד קְצוֹת אֶרֶץ כְּרוּבוֹ יָרֶץ,
מִשְׂתָּעֵר כְּרוּחַ פָּרֶץ –
תְּרוּ-עָה, תְּרוּ-עָה, טְרוּ-טוּ-טוּ –
דֶּרֶךְ תְּנוּ, הַצִּדָּה שְׂטוּ!

לוּ עַל-עֶבְרִֵי פִּי-שְׁאֹל
הַמְּכוֹנִית אָרְחָהּ תָּסֹל,
אֹרַח כִּשְׁפִיפוֹן פְּתַלְתֹּל –
הַנּוֹסֵעַ, אַל-תִּדְאָג,
יָד מוֹשֶׁלֶת לַנֶּהָג!
יָד מוֹשֶׁלֶת וּמְנַהֶלֶת,
הִיא תִּבְלֹם אֶת-כְּרוּב הַפֶּלֶד,
הִיא תִּבְלֹם וְהִיא תְּמַלֵּט
טְרוּ-טוּ-טוּ, בְּבֹא הָעֵת!

כֹּה נְעוּץ-עַיִן בַּמֶּרְחָק,
בָּז לַכֹּל, לַכֹּל יִשְׂחָק,
עַז-הַנֶּפֶשׁ וּמְסֹעָר
אֶל-כַּנּוֹ צָמוּד, יִדְהָר
אַךְ קָדִימָה, הַנִּמְהָר,
אַךְ קָדִימָה, רַק קָדִימָה!
קְרָא, שׁוֹפָר, בְּקוֹל הַרְעִימָה.
תְּרוּ-עָה, תְּרוּ-עָה, טְרוּ-טוּ-טוּ –
דֶּרֶךְ תְּנוּ, הַצִּדָּה שְׂטוּ!
קול מעמק, קול מהר,
קול מעיר וקול מכפר.
קול יריע כשופר!
קול פולח האויר,
מר צורח ומזהיר.
מר צורח, מתיפח,
בענן אבק פורח:
תרו-עה, תרו-עה, טרו-טו-טוט –
מי יריע, מי יעוט?

המכונית היא במעופה,
הרודפת, הרדופה,
גלגיליה כסופה.
נחל, גשר, חורשה, גיא –
טוסה, נשר, אין לי פני!
טוסה, נשר! קל, מהיר פשר,
מרחקים תביא בקשר.
חתור ושוט בתנועת טוט,
עיר אל עיר תחרוז בלי חוט.

הנה באה ופרחה –
מי יודע את-ארחה,
מי יודע את-טרחה?
שבעת-יגע, למודת פגע,
ארחות-איד ובלהות רגע –
שקוד, נהג, על-יד ההגה!
מיל – ניד עין, מיל – בין-הגה!
חיק עולם כחץ פלח –
טרו-טו-טו – רכב וצלח!

הי, פלוני ופלמונית,
הטירון, הטירונית –
היזהרו במכונית!
מי בכם ולוא יחוש
דופק ליבה הנחוש
חיל גרמיה הכבוש –
חיל גרמיה, גיל קרביה –
הוא אל יט ידו עליה.
הוא – לאט לו במכונית,
טרו-טו-טו, היא זידונית!

אך בן-חייל הנהג,
לו עין עיט, יד רב מג,
אין לפניו קיר וסיג.
חד כפרס, שוט וחפוז,
עד קצות ארץ יהרוס,
עד קצות ארץ כרובו ירץ,
משתער כרוח פרץ –
תרו-עה, תרו-עה, טרו-טו-טו –
דרך תנו, הצידה שטו!

לו על-עברי פי-שאול
המכונית ארחה תסול,
אורח כשפיפון פתלתול –
הנוסע, אל-תדאג,
יד מושלת לנהג!
יד מושלת ומנהלת,
היא תבלום את-כרוב הפלד,
היא תבלום והיא תמלט
טרו-טו-טו, בבוא העת!

כה נעוץ-עין במרחק,
בז לכול, לכול ישחק,
עז-הנפש ומסוער
אל-כנו צמוד, ידהר
אך קדימה, הנמהר,
אך קדימה, רק קדימה!
קרא, שופר, בקול הרעימה.
תרו-עה, תרו-עה, טרו-טו-טו –
דרך תנו, הצידה שטו!
ביצוע: נעמי צורי
שנת הקלטה: 15.7.1954


על השיר

 ר' השיר בלחנים נוספים:


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

כלי רכב  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם