הקטן
גופן
הגדל
גופן

 
מקהלת נוגנים (לחן עממי יידי)

פתיחה בנגן חיצוני

מילים: חיים נחמן ביאליק
לחן: עממי יידי

יוֹסִי בַּכִּנּוֹר,
פֵּסִי בַּתֹּף,
משֶׁה בַּחֲצוֹצְרָה –
וְהָמָה הָרְחוֹב.

וּבָאוּ לַחֲתֻנָּה
נָשִׁים וָטָף,
יֵצְאוּ בַּמְּחוֹלוֹת
וְיִמְחֲאוּ כָּף.
יוסי בכינור
פסי בתוף,
משה בחצוצרה -
והמה הרחוב.

ובאו לחתונה
נשים וטף,
יצאו במחולות
וימחאו כף.


 פרטים נוספים


גרסת יחיאל היילפרין

ריקוד-ריקודי

גַּמִי נִגֵּן עַל הַכִּנּוֹר נִים נוּם נִים נוּם נָם
עֻזִּי הִכָּה עַל הַטַּנְבְּרוֹ בִּים בּוּם בִּים בּוּם בָּם
חִלְּלָה מִירִי לִי לִי לִי לִי לִי
בְּרִקּוּד יָצְאוּ שֶׂה וּגְדִי רִקּוּד רִקּוּדִי
רִקּוּד רִקּוּדִי רִקּוּד רִקּוּדִי

גְּדִי גְּדִי גְּדִי גְּדִי גְּדִי
גְּדִי גְּדִי גְּדִי גְּדִי גְּדִי
רִקּוּד רִקּוּדִי

אַבָּא מָחָא כַּף אֶל כַּף
מָחָא כַּף אֶל כַּף
אִמָּא זִמְּרָה עִם הַטַּף
זִמְּרָה עִם הַטַּף
מִלְּלָה בֻּבָּה מִי מִי מִי מִי מִי
הִנֵּנִי בָּאתִי גַּם אֲנִי
בָּאתִי גַּם אֲנִי בָּאתִי גַּם אֲנִי
רִקּוּד רִקּוּדִי

גְּדִי גְּדִי...

הופיע בספר/חוברת "בקרן זוית", "הגינה", תל-אביב, תרפ"ז , עמוד חלק א עמ' 14-15


ריקוד-ריקודי

גמי ניגן על הכינור נים נום נים נום נם
עוזי הכה על הטנברו בים בום בים בום בם
חיללה מירי לי לי לי לי לי
בריקוד יצאו שה וגדי ריקוד ריקודי
ריקוד ריקודי ריקוד ריקודי

גדי גדי גדי גדי גדי
גדי גדי גדי גדי גדי
ריקוד ריקודי

אבא מחא כף אל כף
מחא כף אל כף
אמא זימרה עם הטף
זימרה עם הטף
מיללה בובה מי מי מי מי מי
הנני באתי גם אני
באתי גם אני באתי גם אני
ריקוד ריקודי

גדי גדי...


 פרטים נוספים


יידיש

שמער'ל מיט דעם פידל,
יענ'קל מיט דעם באַס,
שפילט מיר אויף א לידל
אויפ'ן מיט'ן גאַס

שמער'ל מיט דעם פידעל,
יע'קל מיט דעם באס,
שפיעלט מיר אוף א ליעדעל
אויפ'ן מיט'ן גאס
ביצוע: נעמה נרדי
עיבוד: נחום נרדי
מקור: תקליטי " גלטון" 5792, נחום נרדי - מנגינות לשירים ופזמונים לילדים

גרסה זו היא בלחן הפחות מוכר (של נחום נרדי).
 

 



על השיר

השיר מוכר יותר בלחן עממי אחר.

הנוסח הנוכחי מוכר כלחן של נחום נרדי. עם זאת, המלים והלחן הנוכחי הופיעו יחד כבר במקור היידי. 

זיוה שמיר, "שירים ופזמונות גם לילדים: לחקר שירת ביאליק לילדים ולנוער" (פפירוס, 1986), עמ' 116 - 117:

"שיר הילדים "מקהלת נוגנים" אינו שיר מקורי לחלוטין. למעשה, הוא עיבוד של רפרן מתוך שיר עם יידי ידוע, שבו פונה הדובר אל ה"כליזמרים" ומעודדם להכות בכליהם [ר' מלים במקור כאן]. בעצם גילוי הזיקה בין השיר היידי לבין שירי-העם ושירי הילדים של ביאליק אין כל רבותא . . . אולם, הבית היידי דלעיל איננו שיר עצמאי. הוא כלול בתורת רפרן בשיר-עם מקאברי "צעהן גוטע ברידער זיינען מיר געווען" ("עשרה אחים טובים היינו"), הבנוי במתכונת שיר הפולקלור הידוע "עשרה כושים קטנים"... בכל בית מתמעט מספרם של אחים בטור אריתמטי יורד עד שלא נותר מהם איש. העליצות שבפזמון החוזר היא, אפוא, עליצות מקאברית, האופיינית למסורת "מחול השחת" (danse macabre) שבו מרקיד השטן את הנידונים למוות עד עברי פי קבר במחול ובנגינה".

אכן, הלחן הנוכחי הוא הלחן של השיר המקורי, וגם שיר המסגרת זכה לגרסאות עברית באותו לחן עצמו, בגרסת יחיאל היילפרין "עשרה זמירים" ובגרסת קדיש יהודה סילמן "עשרה ציונים היינו"

דן מירון, "ביאליק: שירים ביידיש, שירי ילדים, שירי הקדשה" (דביר, תשס"א), עמ' 332:

השיר נדפס לראשונה ב"שירים ופזמונות לילדים" (תרצ"ג), אבל קיימת הוכחה כי הוא נכתב לפחות עשר שנים קודם לכן. 

 

 

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת evyatar@zemereshet.co.il.
תגיות

שירי ילדים   שמות של בנים   חתונה וכלולות   כלי נגינה  





© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם