הקטן
גופן
הקטן גופן הגדל
גופן
הגדל גופן
חיפוש פנימי באתר   חיפוש פנימי באתר
לא פעם, בקיץ
לֹא פַּעַם, בַּקַּיִץ, עִם רֶדֶת הַיּוֹם, לְאוֹר הַשְּׁקִיעָה הַדּוֹעֵךְ, הָלַכְתִּי אֵלַיִךְ וְעֵת אֲרֻכָּה הִקְשַׁבְתִּי לְקוֹל זִמְרָתֵךְ: "קָטָן הוּא וְדַל הוּא חַדְרִי, וַאֲנִי בּוֹ שָׁרוּי עֲרִירִי..." וְחַי בִּי הַזֵּכֶר הַזֶּה הַנּוֹהֵר, הַשֶּׁקֶט הַזֶּה וְהָרֹךְ, וּמֶתֶק-הָעֶצֶב אֲשֶׁר זִמְרָתֵךְ יָדְעָה עַל הַנֶּפֶשׁ לִנְסֹךְ. "קָטָן הוּא וְדַל הוּא חַדְרִי, וַאֲנִי בּוֹ שָׁרוּי עֲרִירִי..." וְיֵשׁ כִּי נִדְמֶה לִי, עִם רֶדֶת הַיּוֹם, בִּשְׁלֹט בִּי תּוּגַת-דִּמְדּוּמִים, עֲדַיִן כְּקֶדֶם קוֹלֶטֶת אָזְנִי הַלַּחַן הַהוּא הַתָּמִים: "קָטָן הוּא וְדַל הוּא חַדְרִי, וַאֲנִי בּוֹ שָׁרוּי עֲרִירִי..." לא פעם, בקיץ, עם רדת היום, לאור השקיעה הדועך, הלכתי אלייך ועת ארוכה הקשבתי לקול זמרתך: "קטן הוא ודל הוא חדרי, ואני בו שרוי ערירי..." וחי בי הזכר הזה הנוהר, השקט הזה והרוך, ומתק-העצב אשר זמרתך ידעה על הנפש לנסוך. "קטן הוא ודל הוא חדרי, ואני בו שרוי ערירי..." ויש כי נדמה לי, עם רדת היום, בשלוט בי תוגת-דמדומים, עדיין כקדם קולטת אוזני הלחן ההוא התמים: "קטן הוא ודל הוא חדרי, ואני בו שרוי ערירי..."

פתיחה בנגן חיצוני
מילים: רחל בלובשטיין
לחן: משה ביק
כתיבה: סוף תרפ"ח

לֹא פַּעַם, בַּקַּיִץ, עִם רֶדֶת הַיּוֹם,
לְאוֹר הַשְּׁקִיעָה הַדּוֹעֵךְ,
הָלַכְתִּי אֵלַיִךְ וְעֵת אֲרֻכָּה
הִקְשַׁבְתִּי לְקוֹל זִמְרָתֵךְ:

"קָטָן הוּא וְדַל הוּא חַדְרִי,
וַאֲנִי בּוֹ שָׁרוּי עֲרִירִי..."

וְחַי בִּי הַזֵּכֶר הַזֶּה הַנּוֹהֵר,
הַשֶּׁקֶט הַזֶּה וְהָרֹךְ,
וּמֶתֶק-הָעֶצֶב אֲשֶׁר זִמְרָתֵךְ
יָדְעָה עַל הַנֶּפֶשׁ לִנְסֹךְ.

"קָטָן הוּא וְדַל הוּא חַדְרִי,
וַאֲנִי בּוֹ שָׁרוּי עֲרִירִי..."

וְיֵשׁ כִּי נִדְמֶה לִי, עִם רֶדֶת הַיּוֹם,
בִּשְׁלֹט בִּי תּוּגַת-דִּמְדּוּמִים,
עֲדַיִן כְּקֶדֶם קוֹלֶטֶת אָזְנִי
הַלַּחַן הַהוּא הַתָּמִים:

"קָטָן הוּא וְדַל הוּא חַדְרִי,
וַאֲנִי בּוֹ שָׁרוּי עֲרִירִי..."



לא פעם, בקיץ, עם רדת היום,
לאור השקיעה הדועך,
הלכתי אלייך ועת ארוכה
הקשבתי לקול זמרתך:

"קטן הוא ודל הוא חדרי,
ואני בו שרוי ערירי..."

וחי בי הזכר הזה הנוהר,
השקט הזה והרוך,
ומתק-העצב אשר זמרתך
ידעה על הנפש לנסוך.

"קטן הוא ודל הוא חדרי,
ואני בו שרוי ערירי..."

ויש כי נדמה לי, עם רדת היום,
בשלוט בי תוגת-דמדומים,
עדיין כקדם קולטת אוזני
הלחן ההוא התמים:

"קטן הוא ודל הוא חדרי,
ואני בו שרוי ערירי..."


הקלטת זמרדע
ביצוע: דרורה חבר, נאוה נחמן
גיטרה: נגה אשד
שנת הקלטה: 2007
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת


הקלטות נוספות

פתיחה בנגן חיצוני

הקלטה היסטורית
ביצוע: יוכבד טראוב (לוריא)
פסנתר: נחום נרדי
מקור: תקליטון מסחרי בחברת "קול ציון"
על השיר

ביצוע נוסף: לוסי ארנון.

הלחן המוכר יותר לשיר זה נכתב לפסטיבל הזמר והפזמון תשכ"ו בידי שולמית ליפשיץ

 


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.



תיווי: הלל אילת
תגיות

קיץ   געגועים, כמיהה   שירים אומנותיים  





עדכון אחרון: 28.01.2019 21:43:50

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם