לא פעם בקיץ

לֹא פַּעַם, בַּקַּיִץ, עִם רֶדֶת הַיּוֹם, לְאוֹר הַשְּׁקִיעָה הַדּוֹעֵךְ, הָלַכְתִּי אֵלַיִךְ וְעֵת אֲרֻכָּה הִקְשַׁבְתִּי לְקוֹל זִמְרָתֵךְ: "קָטָן הוּא וְדַל הוּא חַדְרִי, וַאֲנִי בּוֹ שָׁרוּי עֲרִירִי..." וְחַי בִּי הַזֵּכֶר הַזֶּה הַנּוֹהֵר, הַשֶּׁקֶט הַזֶּה וְהָרֹךְ, וּמֶתֶק-הָעֶצֶב אֲשֶׁר זִמְרָתֵךְ יָדְעָה עַל הַנֶּפֶשׁ לִנְסֹךְ. "קָטָן הוּא וְדַל הוּא חַדְרִי, וַאֲנִי בּוֹ שָׁרוּי עֲרִירִי..." וְיֵשׁ כִּי נִדְמֶה לִי, עִם רֶדֶת הַיּוֹם, בִּשְׁלֹט בִּי תּוּגַת-דִּמְדּוּמִים, עֲדַיִן כְּקֶדֶם קוֹלֶטֶת אָזְנִי הַלַּחַן הַהוּא הַתָּמִים: "קָטָן הוּא וְדַל הוּא חַדְרִי, וַאֲנִי בּוֹ שָׁרוּי עֲרִירִי..." לא פעם, בקיץ, עם רדת היום, לאור השקיעה הדועך, הלכתי אלייך ועת ארוכה הקשבתי לקול זמרתך: "קטן הוא ודל הוא חדרי, ואני בו שרוי ערירי..." וחי בי הזכר הזה הנוהר, השקט הזה והרוך, ומתק-העצב אשר זמרתך ידעה על הנפש לנסוך. "קטן הוא ודל הוא חדרי, ואני בו שרוי ערירי..." ויש כי נדמה לי, עם רדת היום, בשלוט בי תוגת-דמדומים, עדיין כקדם קולטת אוזני הלחן ההוא התמים: "קטן הוא ודל הוא חדרי, ואני בו שרוי ערירי..."

לחנים נוספים:

• לחן שולמית ליפשיץ מפסטיבל הזמר והפזמון תשכ"ו. זה הלחן המוכר לשיר, והוא זומר בפסטיבל בשני ביצועים בעיבודים שונים בפי אריק איינשטיין ובפי עדנה גורן. 
• לחן לא מזוהה בפי שמעון בר 

הגולשת רות לוין מציעה אפשרות שבמילים מהדהד שיר היידי של אברהם רייזן: "ס׳איז אומעטיק, מיידל, צו לעבן אליין. וועסט אפשר קומען צו מיר? מיין שטיבל איז אָרעם, מיין שטיבל איז קליין, ון סע האט א באזונדערע טיר". האזינו לביצוע לייבו לעווין בלחן שחיבר.

במקור ללא ציון טמפו

מבוסס על: "זמרון", המוסד להספקה של הקיבוץ המאוחד, תש"י, 155