מילים
בַּפְּרָחִים אֲשֶׁר הֵנֵצּוּ בַּגִּנָּה,
בְּצִיצֵי הַיָּקִינְתּוֹן בְּגַנֵּנוּ הַקָּטֹן
לַיְלָה לַיְלָה מִסְתַּכֶּלֶת הַלְּבָנָה.
וְאוֹמֶרֶת הַלְּבָנָה לָעֲנָנִים
תְּנוּ טִפָּה וְעוֹד טִפֹּנֶת לַגַּנִּים
שֶׁיִּפְרַח הַיָּקִינְתּוֹן בְּגַנֵּנוּ הַקָּטֹן
כָּךְ אוֹמֶרֶת הַלְּבָנָה לָעֲנָנִים.
בָּא הַגֶּשֶׁם וְצִלְצֵל בְּחַלּוֹנִי
שָׁר נִגּוּן עַלִּיז לַפֶּרַח בְּגַנִּי
וְעָנָה הַיָּקִינְתּוֹן בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן
לַמָּטָר אֲשֶׁר צִלְצֵל בְּחַלּוֹנִי.
וּמָחָר נֵצֵא כֻּלָּנוּ אֶל הַגַּן
וְנִרְאֶה שָׁם אֶת הַפֶּרַח הַלָּבָן,
וְלִכְבוֹד הַיָּקִינְתּוֹן בְּנִי יָשִׁיר אֶת הַפִּזְמוֹן
וְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד תִּהְיֶה בַּגַּן.
הקלטות (22)
על השיר
השיר נדפס לראשונה ב"דבר לילדים", כרך ח', חוברת 20, בתאריך 22.2.1940 (ראו תמונה בסוף העמוד). (תודה לנעמי בן-גור על המידע).
צפו ברבקה גוילי מספרת על כתיבת השיר (בתכנית "ימי שבט" בהנחיית נעמי שמר). בדבריה אלה היא גם מספרת על כך שחשבה ש"יקינתון" היא מילה סינית, ולכן הסולם הפנטטוני שבו הלחינה את השיר.
במקורות רבים לחן המשפט השני בשיר שונה מעט מכפי שכתבה גוילי. מאיר נוי בכרטסתו (עמ' 204 במקבץ הסרוק - לפני ציטוט מקורות לאתחלתת הלחן בעמ' 205 עד 212, והדבקת גזיר עיתון בערך מ1970 בעריכת צפירה יונתן "הסיפור מאחורי השיר" בעמ' 213) מעמת את שני הנוסחים ומונה שישה מקורות מודפסים בנוסח גוילי ו13 מקורות מודפסים בנוסח האחר (בהם כל הפרסומים של משרד החינוך). מעניין שדווקא הנוסח של גוילי פחות פנטטוני מהנוסח הנפוץ יותר. אולי מישהו תיקן אותו במתכוון כדי שיהיה יותר פנטטוני. העיבודים של גיל אלדמע, פנינה ענבר ואורי גבעון תואמים לגרסת המלחינה.
עם זאת, גוילי דבקה בנוסח שנדפס ראשון. שרה שוהם כתבה במכתב לחברי ארגון מנצחי המקהלות "הלל" בשנת 2019:
מחברת הלחן, רבקה גווילי, בקשה ממני לעבד אותו ואף ליידע מעבדים ומבצעים אחרים לגבי תיקון המרווח מ-קוורטה יורדת לטרצה.
בית ראשון: "בפרחים אשר ה - נ - צו בגינה" בית שני: "תנו טיפה ועוד טי - פו - נת לגנים"
בית שלישי : "שר ניגון עליז ל - פ - רח בגני" בית רביעי: "ונראה שם את ה - פ - רח הלבן"
הבדל נוסף בין נוסח הלחן המקורי לנוסחים המוקלטים הוא שכמעט תמיד מוסיפים תיבה או לפחות חצי תיבה אחרי תיבה 3 ואחרי תיבה 6.
מכתבה של רבקה גוילי אל ציפי פליישר מתאריך 12.7.1963, מופיע ב"התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי" [1964), עמ' 308:
אם איני טועה נכתב השיר בשנות 1939-1938 ונדפס לראשונה ב'דבר לילדים'.
כתבתי אותו בשביל הזמרת מרים סגל, שהכינה תכנית זימרה בשביל הרדיו, ומכיוון שהתקשתה בבחירת שיר אביב מתאים לילדים ולמבוגרים כאחד, ביקשתני לעזור לה. מיהרתי אל ידידתי לאה גולדברג (שתינו גרנו אז בצפון תל אביב), והיא כתבה לי בו במקום את הפזמון ובחוזרי הביתה כתבתי אני את המנגינה. בערב לימדתי את מרים לשיר את שירי ולמחרת נסענו שתינו לירושלים לשירות השידור והקלטנו את התכנית. כעבור כמה ימים ביקשו מ"דבר לילדים" את השיר והדפיסו את השיר.
איך נכתב השיר פזמון ליקינתון - כתבה ב"הארץ", 4.2015 (נדרש מנוי).
יקינתון - סיפור על חברות ושיר - ספר ילדים מאת שהם סמיט
פזמון ליקינתון בויקיפדיה
ביצועים נוספים:
- אסתר עופרים (סרטון)
- ירדנה ארזי, מזי כהן, יואל לרנר וראובן גבירץ (סרטון, בהמשך לדברי גוילי ב"ימי שבט")
- אריק איינשטיין (סרטון).
- מתי כספי, שלום חנוך ומאיר אריאל (סרטון)
- יהורם גאון
- נירה רבינוביץ (מתוך "קשקשתא")
- ג'קי מקייטן
- רות דולורס וייס (וידיאו)
- אחינועם ניני
- מיקו דורון ועמית כהן
- אלי סורני ואנשי החצר
- משה דץ
- ילדים בליווי אנימציה מערוץ הופ
- חני דינור ואדם בן עזרא
- נתן דטנר (סרטון מתוך "מאה שירים ראשונים" חלק ב')
- יואב וייס (במסגרת "כיתת השיר הישראלי" בהדרכת שמעון כהן, יולי 2014)
- קרולינה
- רוני דלומי בליווי לי בירן ואליאנה תדהר
- יהונתן ועידית שמלה (2012)
- רוחמה רז
- ליאורה יצחק
- גידי גוב
- יהודית רביץ
- ברי סחרוף (2013, סרטון)
- קטע הראפ "השפע בדלות" של אורית טשומה פותח בביצוע אריק איינשטיין ל"פזמון ליקינתון".
- צוות "זהו זה"
- אורלי ורדי ושרון אוסר
השיר כפי שהתפרסם ב"דבר לילדים" ב-22.2.1940.
(לחצו על התמונה להגדלה.)
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תווים (1)


ביצוע



.jpg)