מילים (4 גרסאות)

מֵעַל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים
אֶשְׁתַּחֲוֶה לָךְ אַפַּיִם.
מֵעַל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים
שָׁלוֹם לָךְ, יְרוּשָׁלַיִם.
מֵאָה דּוֹרוֹת חָלַמְתִּי עָלַיִךְ
לִזְכּוֹת, לִרְאוֹת בְּאוֹר פָּנַיִךְ.
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם,
הָאִירִי פָּנַיִךְ לִבְנֵךְ!
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
מֵחָרְבוֹתַיִךְ אֶבְנֵךְ!

בְּלֵב בּוֹטֵחַ בָּאתִי הֲלוֹם
הָקִים אֶת הֲרִיסוֹתַיִךְ
אַךְ אֵיךְ אֶבְנֶה אֶת בֵּית מִקְדָּשֵׁךְ
אִם אֵין שָׁלוֹם בֵּין בָּנַיִךְ?
סְפָרַדִּים, אַשְׁכְּנַזִּים, תֵּימָנִים, פָלָשִׁים
אוּרְפָלִים וְגוּרְגִ'ים וַחֲרֵדִים וְחָפְשִׁים
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
לֹא זֹאת חָזִיתִי בַּחֲלוֹם!
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
בֵּין בָּנַיִךְ הַשְׁרִי נָא שָׁלוֹם!

עִיר-פְּרָזוֹת הָיִית עִיר קָדְשִׁי
נִשְׁבַּר בָּךְ כָּל בָּרִיחַ;
אַךְ עוֹד נִשְׁאַר בָּךְ שַׁעַר סָגוּר,
זֶה שַׁעַר הַמָּשִׁיחַ.
רִבְבוֹת בָּנַיִךְ שְׁלָחוּנִי אֵלַיִךְ
לִמְסֹר לְיָדִי אֶת מַפְתְּחוֹתַיִךְ.
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
נִשְׁבַּעְתִּי בְּשֵׁם אֲדֹנָי:
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
הָאִירִי פָּנַיִךְ אֵלַי!

מֵעַל פִּסְגַּת הַר הַצּוֹפִים
שָׁלוֹם לָךְ, יְרוּשָׁלַיִם
אַלְפֵי גּוֹלִים מִקְּצוֹת כָּל תֵּבֵל
נוֹשְׂאִים אֵלַיִךְ עֵינַיִם
בְּאַלְפֵי בְּרָכוֹת הֲיִי בְּרוּכָה
מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ, עִיר מְלוּכָה
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
אֲנִי לֹא אָזוּז מִפֹּה!
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם
יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ, יָבוֹא!
כותרת: חצות

דרויסן בלאָזט אַ ווינט אַ קאַלטער –
אַ שרעקלעכע כּיסלו־נאַכט,
בײַם לעמפּל שטילע זיצט אַן אַלטער
אין קעמערל פֿאַרמאַכט,
זײַן באָרד – שניי ווײַס,
די אויגן גליִען,
און וויינט רעכט הייס
בײַם „שערי־ציון“.
אויס האַרצנס טיפֿן,
הערט מען אים רופֿן,
איינציק נאָר דאָס וואָרט:
ירושלים,
ירושלים,
מײַן טײַערער הייליקער אָרט!

מיך פֿלעגט אַ מאָל דער טאַטע ליבן,
איך וואַר אַ ציכטיק קינד,
אַך, שפּעטער האָט ער מיך פֿאַרטריבן,
דורך מײַנע גרויסע זינד.
שוין 'זוי פֿיל יאָר
טראָג איך זײַן צאָרן,
און מײַנע האָר –
שוין ווײַס געוואָרן.
איך מוז נאָך וואַנדערן
פֿון איין לאַנד צום אַנדערן,
איך בין באַלד דאָ, באַלד דאָרט.
ירושלים,
ירושלים,
מײַן טײַערער, הייליקער אָרט!

איך לעב און שוועב אין גרויס סכּנה,
אין צרות אָן אַ שיעור,
אַנטלויפֿן מוז איך אָפֿט בײַ דער לבֿנה,
ווײַל מע דערקוטשעט מיר.
מע לאָזט מיך ניט
דעם קאָפּ אויפֿהייבן,
אַלעס בייזע טוט
מען מיר אָנקלעפּן,
מע שרײַט: „געזינדל,
דו לעבסט פֿון שווינדל,
באַטרוג און קריסטנמאָרד!“
ירושלים,
ירושלים,
מײַן טײַערער, הייליקער אָרט!

אַך, וויינען וויל איך, זיפֿצן, טרויערן,
פֿאַרגעסן לוסט און טאַנץ.
באַגראָבן איז אונטער יענע מויערן
מײַן גליק, מײַן פּראַכט, מײַן גלאַנץ,
קיין כּהן געבליבן,
קיין מזבח, קיין קרבן,
די נבֿיאים פֿאַרטריבן,
אין גלות געשטאָרבן;
טערקישע מאָשעען
זעט מען שטיין
בײַם הר־המוריה דאָרט.
ירושלים,
ירושלים,
מײַן טײַערער, הייליקער אָרט!

די צײַט האָט דיך שוין אָפּגעפֿרעסן
מיט אירע שאַרפֿע ציין!
דאָך קען איך נישט פֿאַרגעסן,
דיך פֿאַרגעסן, ניין.
דײַנע הייליקע שפּורן –
די אָסמאַנען האָבן נישט
געשוינט דײַנע פֿלורן;
איין וואַנט איז געבליבן,
דערויף שטייט געשריבן
מיט ייִדיש בלוט דאָס וואָרט:
ירושלים,
ירושלים,
מײַן טײַערער, הייליקער אָרט!

פֿיל לעבנס־פֿראַגן, גלות, שמערצן
האָבן מײַן זין געטריבט;
דאָך פֿאַרגעס איך נישט אין האַרצן,
וואָס איך האָב איינסט געליבט.
דאָרט הער איך אַ קול:
„אויסוואַנדערן, עמיגרירן“,
דאָ וויל מען איך זאָל
מיך אַסימילירן.
איך וויל דערין נישט דענקען,
דען דאָס האַרץ טוט בענקען,
צו דיר, צו דיר וויל עס פֿאָרט.
ירושלים,
ירושלים,
מײַן טײַערער, הייליקער אָרט!

דאָ, אין דעם קעמערל גאַליציען
שלאָף איך דאָך רויִק אַצינד,
ווען דרויסן נעפּל ציִען,
שרעקלעך ברויזט דער ווינט.
די פּוילן וואָס וווינען
מיט מיר דאָ אין איינעם,
ווייסן דאָך צו שוינען
די ייִדישע שכנים,
אַ בעל־בית אַ גוטער
אין ווין, מײַן היטער –
אַהיים בענקט זיך מיר פֿאָרט,
נאָך ירושלים,
נאָך ירושלים,
דעם טײַערן, הייליקן אָרט!
על הגרסה: רשם ביידיש מודרנית אליעזר ניבורסקי על פי התעתיק הלטיני משנת 1891 בספרו של גוסטב דלמאן Jüdischdeutsche Volkslieder aus Galizien und Russland, עמ' 62 עד 65. רוב הביצועים מתחילים "אין דרויסען".
Szumią jodły na gór szczycie,
Szumią sobie w dal,
I młodemu smutne życie,
Gdy ma w sercu żal.
Z innych ludzi do nikogo,
Jeno do ciebie, niebogo!
Oj Halino, oj jedyno,
Dziewczyno moja!
Już w dziecinne lata nasze,
Jam do czarnych skał
Szedł w przepaście, bym ci ptaszę
Małe z gniazdka dał.
Zawszem tobie najwonniejszych
Kwiatów przyniósł z gór,
Dal z odpustu najpiękniejszych
Koralików sznur.
Nie mam żalu do nikogo,
Jeno do ciebie, niebogo!
Oj Halino, oj jedyno,
To wina twoja.
Rośnie krzaczek! W drzewko rośnie,
Wzrosłaś, jakby czar.
Ach! Za tobą bym radośnie
Wskoczył w ognia żar.
Lata jakby wichry biega,
Jak potoki mkną.
Przybył panicz i dla niego
Pogardziłaś mną.
Nie mam żalu do nikogo,
Jeno do ciebie, niebogo!
Oj Halino, oj jedyno,
Dziewczyno moja!
בַּחוּץ נוֹשֶׁבֶת רוּחַ-כִּסְלֵו,
הַקֹּר בַּחוּץ כָּבֵד הוּא.
יְהוּדִי זָקֵן בְּחֶדֶר יוֹשֵׁב,
לְאוֹר הַנֵּר לוֹמֵד הוּא.
זְקָנוֹ לָבָן, יוֹקְדוֹת הָעֵינַיִם,
בּוֹכֶה מָרָה עַל יְרוּשָׁלַיִם.
מֵעֹמֶק הַצַּעַר בְּרֶגֶשׁ וָסַעַר
אֶנְחַת גַּעְגּוּעַ תּוּשַׁר:
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם,
מָקוֹם כֹּה קָדוֹשׁ וְיָקָר.
אָבִי נָתַן לִי אַהֲבָתוֹ,
כִּי יֶלֶד טוֹב הָיִיתִי;
אַחַר גֵּרֵשׁ אוֹתִי מִבֵּיתוֹ
וּבַדְּרָכִים תָּעִיתִי.
אֶת צָרוֹתַי אֶשָּׂא אַך בְּצַעַר,
שְׁעָרִי הִלְבִּין - אֵינֶנִּי עוֹד נַעַר.
בּוֹדֵד חֲסַר-עֵרֶךְ נוֹדֵד בְּכָל דֶּרֶךְ,
רַגְלַי אֲכַתֵּת בַּנֵּכָר.
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם,
מָקוֹם כֹּה קָדוֹשׁ וְיָקָר.

אֲנִי בּוֹכֶה, אָבֵל, מִתְפַּלֵּץ -
חָלְפָה חֶדְוַת-הַנֹּעַר.
עַל כָּל גִּבְעָה וְתַחַת כָּל עֵץ
קְבוּרִים יְמֵי הַזֹּהַר.
חָרַב הַמִּקְדָּשׁ עִם קָרְבָּן חַג וָעֶרֶב
וְאֶת הַנְּבִיאִים הִשִּׂיגָה הַחֶרֶב;
וּבֵין הָעַרְבַּיִם, עַל רֹאשׁ הַר-הַבַּיִת
טוּרְקִים קַלְגָּסִים בַּמִּשְׁמָר.
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם,
מָקוֹם כֹּה קָדוֹשׁ וְיָקָר.
הַזְּמַן כִּלָּה יְמֵי חֻרְבָּנֵךְ,
נָגַס שִׁנָּיו בְּכֹחַ,
מִמֶּנִּי לֹא יָמוּשׁ זִכְרוֹנֵךְ
וְלֹא אוּכַל לִשְׁכֹּחַ.
הָרוֹמָאִים חִלְּלוּ אֶת קָדְשַׁיִךְ
וְהַטּוּרְקִים מָחֲקוּ עִקְבוֹתַיִךְ.
רַק כֹּתֶל תִּפְאֶרֶת נוֹתַר עִם כּוֹתֶרֶת
בְּדָם יְהוּדִי חֲקוּקָה:
יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם,
מָקוֹם כֹּה קָדוֹשׁ וְיָקָר.
על הגרסה: תודה לנחומי הרציון. נדפס לראשונה בשירון שבעריכתו: מועדון הזמר בני-שמעון 251, עיר עוטפת שיר – משירי ירושלים, עמ' 1, כ"ט באייר תשע"א (2.6.2011).

הקלטות (18)

ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: נחמה הנדל
גיטרה: נחמה הנדל
שנת הקלטה: 1967

בליווי עצמי.

ביצוע
0:00 0:00
פסנתר: פסנתרן/נית לא מזוהה
נכלל בתקליטור: Lo mejor de la bobe
ביצוע כלי
0:00 0:00
0:00 0:00
פסנתר: לזר ויינר
שנת הקלטה: 1950
מקור: מארז התקליטונים Songs of Palestine מס' H17-531 בחברת Besa Records
ביצוע
0:00 0:00
פסנתר: דוד קריבושי
שנת הקלטה: 1967

נוסח שונה מהנוסח המאוחר יותר בביצוע יהורם גאון מהסרט "אני ירושלמי".

0:00 0:00
עיבוד: שרה שוהם
ניצוח: רונית שפירא
ביצוע
0:00 0:00
פסנתר: אברהם (אייב) אלשטיין (עלשטיין)
שנת הקלטה: 1945

תודה ל"סטריאו ומונו" על ההקלטה.

0:00 0:00
פסנתר: יוסף בן חיים
שנת הקלטה: תחילת שנות הארבעים

 נכלל לימים בתקליט "שירתי - מיין געזאנג".

תודה לאבי תדמור על ההקלטה

נכלל בתקליט: שירתי - מיין געזאנג
עיבוד: חנן שלזינגר
ניצוח: חנן שלזינגר
ליווי: תזמורת קול ישראל
שנת הקלטה: 27.1.1953

מתוך אוסף הקלטות קול ישראל בארכיון הצליל בספריה הלאומית

ביצוע
0:00 0:00
עיבוד: יגאל חרד
שנת הקלטה: 2001
מקור: תקליטור "שירים עבריים בבס-בריטון"
עיבוד: מרק לברי
ניצוח: מרק לברי
ליווי: תזמורת קול ישראל
שנת הקלטה: 29.9.1957

הוקלט לקול ישראל ולאחר מכן הוטבע בתקליט מסחרי.

שנת הקלטה: 2005
מקור: התקליטור "רחובות ביהודה"
הובלת שירה: נגה אשד
גיטרה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

מתוך אירוע זמרשת מס' 7
יד בן-צבי, ירושלים, 01.08.08

0:00 0:00

שיר מס' 25 בתקליטור מס' 3 במארז

גרסה ביידיש תחת הכותר Das Lied von Jeruscholajim

נכלל בסדרת/מארז התקליטורים Vorbei - Beyond recall: Jewish musical life in Nazi Berlin 1933-1938

על השיר

ביצועים נוספים:

לחנים נוספים לשיר:

השיר העברי הוא עיבוד שערך המאירי לשיר היידי "חצות" מאת בירך בנדיקט שאפיר. מילות השיר היידי נדפסו לראשונה בשנת 1886 בספר "מעליאדיען אויס דעם געגענד דער סאן, געדיכטע אונד לידער אין גאליצישיידישעם דיאלעקטע", חלק ראשון, עמ' 8 - 9 (רק החלק השני סרוק בספרייה הלאומית), ושם רשומה הפניה אל מקור הלחן: האריה הפולנית Szumia jodly na gor Szczycie מתוך האופרה "הלקה" של המלחין סטניסלב מוּנְיוּשְׁקוֹ (בפולנית Stanisław Moniuszko). בגרסאות המתועדות ביידיש ללחן בתווים ובהקלטות, הלחן כבר עבר שינויים מגרסת הלחן באופרה. המילים בפולנית לעיל - מתוך האריה עליה מושתת השיר. שלוש הגרסאות נדפסו בשירון "מעייני הזמר" שערך מאיר נוי, עמ' 45-43. ראו בקישורים חיצוניים תווים של השיר היידי עם תרגום לגרמנית מתוך גליון ספטמבר 1913 של כתב העת Ost und West.

האזינו לביצוע תרגום ליידיש של השיר העברי (פון דעם בארג הר הצופים) מפי ניצולת שואה מאירופה שהקליט בן סטונהיל בניו יורק ב-1948, מאוספי הספרייה הלאומית (תזמון: 47:05 - 48:42).

קראו מאמר מפורט מאת טלילה אלירם על תולדות השיר.

כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

קישורים ומשאבים (4)

© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם