שני מכתבים

עַל נְיָר לָבָן וְצַח כַּשֶּׁלֶג בָּא מִכְתָּב מִן הַגּוֹלָה כּוֹתֶבֶת אֵם בְּדִמְעַת עַיִן: "לִבְנִי הַטּוֹב בִּירוּשָׁלַיִם, אָבִיך מֵת, אִמְּךָ חוֹלָה בּוֹא הַבַּיְתָה לַגּוֹלָה! בּוֹא הַבַּיְתָה לַגּוֹלָה! נְחַכֶּה לְךָ בְּלִי הֶרֶף מִן הַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב בּוֹא הַבַּיְתָה, בֵּן חָבִיב בּוֹא הַבַּיְתָה לָאָבִיב בּוֹא הַבַּיְתָה בּוֹא הַבַּיְתָה בּוֹא, בֵּן חָבִיב". עַל נְיָר פָּשׁוּט, אָפֹר כָּאֵפֶר הוֹלֵךְ מִכְתָּב אֶל הַגּוֹלָה כּוֹתֵב חָלוּץ, בְּדִמְעַת עַיִן שְׁנַת תַּרְפָּ"ד בִּירוּשָׁלַיִם: "סִלְחִי לִי, אִמִּי הַחוֹלָה לֹא אָשׁוּב עוֹד לַגּוֹלָה! לֹא אָשׁוּב עוֹד לַגּוֹלָה! אִם אָהֹב תֶּאֶהְבִינִי בּוֹאִי הֵנָּה וְחַבְּקִינִי לֹא אֶהְיֶה עוֹד נָע וָנָד! לֹא אָזוּז מִפֹּה לָעַד! לֹא אָזוּזָה לֹא אָזוּזָה לֹא!"על ניר לבן וצח כשלג בא מכתב מן הגולה כותבת אם בדמעת עיין: "לבני הטוב בירושלים, אביך מת, אמך חולה בוא הביתה לגולה! בוא הביתה לגולה! נחכה לך בלי הרף מן הבוקר עד הערב בוא הביתה, בן חביב בוא הביתה לאביב בוא הביתה בוא הביתה בוא, בן חביב". על ניר פשוט, אפור כאפר הולך מכתב אל הגולה כותב חלוץ, בדמעת עיין שנת תרפ"ד בירושלים: "סלחי לי, אימי החולה לא אשוב עוד לגולה! לא אשוב עוד לגולה! אם אהוב תאהביני בואי הנה וחבקיני לא אהיה עוד נע ונד! לא אזוז מפה לעד! לא אזוזה לא אזוזה לא!"

השיר נדפס בנפרד בהוצאת "אבוקה" בשנת 1929 ושוב בהוצאת "הניגון: חברה עולמית להתפתחות המוסיקה העברית", תל אביב, 1932.

במופע "היה היו זמנים" אמר אורי זוהר אחרי השיר כך: "לא אהיה עוד נע ונד? נָא לא אהיה עוד נע ונד! אסע לחו"ל עד שיצא עשן!"

קיראו על השיר בהרחבה ב"גלגולו של מכתב (ו): אביך מת, אמך חולה" בבלוג עונ"ש של דוד אסף. אליהו הכהן מציין שם את הנוסח "על נייר עדין..." כנוסח המקורי, וכך אכן השיר נדפס ב1932. ואולם ב1929 נדפס הנוסח "על נייר לבן, צח כשלג".

ביצועים נוספים לשיר:

• אורה זיטנר 
• בנג'מין מייסנר (Benjamin Maissner)
• סידור בלרסקי (Sidor Belarsky) (יידיש)
• אפי בן-ישראל ומשה בקר