צְאוּ וָרֹנּוּ, קָטָן, רָב,
כִּי קָם, כִּי קָם הַדְּבִיר!
אִם גָּלָה כָּבוֹד, – הִנֵּה שָׁב!
לֹא אָבַד לָנוּ נִיר.
עַל הַר-הַצּוֹפִים מִגְדַּל אוֹר,
וְנִשְׁקָף הוּא בָּרוֹם.
אֶל נָגְהוֹ נִכְסָף דּוֹר וָדוֹר,
הִתְפַּלֵּל אֵלָיו דֹּם.
לְמוּל הַמִּדְבָּר, מוּל הַיָּם,
לְנֹכַח הַר נְבוֹ –
בֵּית-מִקְדָּשׁ הוֹד יִתְנוֹסֵס שָׁם,
הַמַּדָּע יִנְוֶה בוֹ.
לְזִמְרַת תּוֹרָה יַעַן קוֹל –
קוֹל מַעְדֵּר, פַּטִּישׁ, סְדָן.
וְשֶׁמֶשׁ תִּצְהַל עַל-פְּנֵי כֹּל:
כָּךְ עוֹבֵד עַם וְרָן.צאו ורונו, קטן, רב,
כי קם, כי קם הדביר!
אם גלה כבוד, – הנה שב!
לא אבד לנו ניר.
על הר-הצופים מגדל אור,
ונשקף הוא ברום.
אל נגהו נכסף דור ודור,
התפלל אליו דום.
למול המדבר, מול הים,
לנוכח הר נבו –
בית-מקדש הוד יתנוסס שם,
המדע ינווה בו.
לזמרת תורה יען קול –
קול מעדר, פטיש, סדן.
ושמש תצהל על-פני כול:
כך עובד עם ורן.
|
טעינת הנגן נכשלה
נסה לטעון את העמוד שנית. אם התופעה נמשכת, עליך לעדכן את הדפדפן לגרסתו העדכנית ביותר או לעדכן את גרסת הפלאש המותקנת במחשבך. |
 |
|
מילים: יוסף הפטמן לחן: אברהם צבי דוידוביץ' כתיבה: 1925 הלחנה: 1925 צְאוּ וָרֹנּוּ, קָטָן, רָב,
כִּי קָם, כִּי קָם הַדְּבִיר! אִם גָּלָה כָּבוֹד, – הִנֵּה שָׁב! לֹא אָבַד לָנוּ נִיר. עַל הַר-הַצּוֹפִים מִגְדַּל אוֹר, וְנִשְׁקָף הוּא בָּרוֹם. אֶל נָגְהוֹ נִכְסָף דּוֹר וָדוֹר, הִתְפַּלֵּל אֵלָיו דֹּם. לְמוּל הַמִּדְבָּר, מוּל הַיָּם, לְנֹכַח הַר נְבוֹ – בֵּית-מִקְדָּשׁ הוֹד יִתְנוֹסֵס שָׁם, הַמַּדָּע יִנְוֶה בוֹ. לְזִמְרַת תּוֹרָה יַעַן קוֹל – קוֹל מַעְדֵּר, פַּטִּישׁ, סְדָן. וְשֶׁמֶשׁ תִּצְהַל עַל-פְּנֵי כֹּל: כָּךְ עוֹבֵד עַם וְרָן.  פרטים נוספים
|
 |
|
