צְאוּ וָרֹנּוּ, קָטָן, רָב,
כִּי קָם, כִּי קָם הַדְּבִיר!
אִם גָּלָה כָּבוֹד, – הִנֵּה שָׁב!
לֹא אָבַד לָנוּ נִיר.
עַל הַר-הַצּוֹפִים מִגְדַּל אוֹר,
וְנִשְׁקָף הוּא בָּרוֹם.
אֶל נָגְהוֹ נִכְסָף דּוֹר וָדוֹר,
הִתְפַּלֵּל אֵלָיו דֹּם.
לְמוּל הַמִּדְבָּר, מוּל הַיָּם,
לְנֹכַח הַר נְבוֹ –
בֵּית-מִקְדָּשׁ הוֹד יִתְנוֹסֵס שָׁם,
הַמַּדָּע יִנְוֶה בוֹ.
לְזִמְרַת תּוֹרָה יַעַן קוֹל –
קוֹל מַעְדֵּר, פַּטִּישׁ, סְדָן.
וְשֶׁמֶשׁ תִּצְהַל עַל-פְּנֵי כֹּל:
כָּךְ עוֹבֵד עַם וְרָן.צאו ורונו, קטן, רב,
כי קם, כי קם הדביר!
אם גלה כבוד, – הנה שב!
לא אבד לנו ניר.
על הר-הצופים מגדל אור,
ונשקף הוא ברום.
אל נגהו נכסף דור ודור,
התפלל אליו דום.
למול המדבר, מול הים,
לנוכח הר נבו –
בית-מקדש הוד יתנוסס שם,
המדע ינווה בו.
לזמרת תורה יען קול –
קול מעדר, פטיש, סדן.
ושמש תצהל על-פני כול:
כך עובד עם ורן.
|
|
|
מילים: יוסף הפטמן
לחן: אברהם צבי דוידוביץ'
כתיבה: 1925
הלחנה: 1925
|
|
צְאוּ וָרֹנּוּ, קָטָן, רָב,
כִּי קָם, כִּי קָם הַדְּבִיר!
אִם גָּלָה כָּבוֹד, – הִנֵּה שָׁב!
לֹא אָבַד לָנוּ נִיר.
עַל הַר-הַצּוֹפִים מִגְדַּל אוֹר,
וְנִשְׁקָף הוּא בָּרוֹם.
אֶל נָגְהוֹ נִכְסָף דּוֹר וָדוֹר,
הִתְפַּלֵּל אֵלָיו דֹּם.
לְמוּל הַמִּדְבָּר, מוּל הַיָּם,
לְנֹכַח הַר נְבוֹ –
בֵּית-מִקְדָּשׁ הוֹד יִתְנוֹסֵס שָׁם,
הַמַּדָּע יִנְוֶה בוֹ.
לְזִמְרַת תּוֹרָה יַעַן קוֹל –
קוֹל מַעְדֵּר, פַּטִּישׁ, סְדָן.
וְשֶׁמֶשׁ תִּצְהַל עַל-פְּנֵי כֹּל:
כָּךְ עוֹבֵד עַם וְרָן. צאו ורונו, קטן, רב,
כי קם, כי קם הדביר!
אם גלה כבוד, – הנה שב!
לא אבד לנו ניר.
על הר-הצופים מגדל אור,
ונשקף הוא ברום.
אל נגהו נכסף דור ודור,
התפלל אליו דום.
למול המדבר, מול הים,
לנוכח הר נבו –
בית-מקדש הוד יתנוסס שם,
המדע ינווה בו.
לזמרת תורה יען קול –
קול מעדר, פטיש, סדן.
ושמש תצהל על-פני כול:
כך עובד עם ורן.
 פרטים נוספים
|
מפנקסו של גרשון גורביץ
|
לְמוּל הַיַּרְדֵּן, מוּל הַיָּם [בית שלישי]
למול הירדן, מול הים
פרטים נוספים
על הגרסה: שיר מס' 5 ["ה"] בפנקסו של גרשון גורביץ [יליד 1912]. הפנקס מפולין משנת 1934.
|
|
|
ביצוע: אורה זיטנר
שנת הקלטה: 2001
מקור: ירושלים בראשית תקופת המנדט / תכניתם של אליהו הכהן ואורה זיטנר
|
|
על פי דן אלמגור בחוברת התכניה "כך שרתי לך אוניברסיטה שלי" לרגל שנת היובל לאוניברסיטה בתשל"ה:
"כבר ביום הראשון לפתיחת האוניברסיטה ב1 באפריל 1925 נתפרסם בצ'נסטחוב ובוורשה שבפולין "המנון לפתיחת האוניברסיטה" (עם תווים) . . .השיר על תוויו נדפס בגליון החגיגי של העתון העברי היומי "היום", שיצא בוורשה ביום פתיחת האוניברסיטה" והוא אף הושר ב"אקדמיה החגיגית" שנערכה בצ'נסטוחוב לכבוד פתיחת האוניברסיטה, אולם לא זכה להפוך להמנונה של האוניברסיטה הנולדת".
השיר כנראה זומר באותו מופע בתשל"ה.
על פי אליהו הכהן, "עשר השנים הראשונות - משירי ירושלים בראשית תקופת המנדט תרע"ח - תרפ"ח", בתוך: ירושלים בתקופת המנדט (בעריכת יהושע בן אריה, יד בן צבי תשס"ג):
"השיר ... מעולם לא הוקלט. את המילים כתב העיתונאי יוסף הפטמן, מי שהיה אחר-כך עורך עיתון 'הבוקר' ועוד לפני כן תרם לזמר העברי את השיר 'אנו נהיה הראשונים'. ואת המנגינה הלחין אברהם דוידוביץ', מנצח מקהלות מוורשה, שהלחין את 'הידד הידד גינה קטנה' ואת 'בר יוחאי' ועוד.
השיר נדפס בוורשה בשירון מהודר עם ציור של תכנית בניין המכללה העברית, אבל כנראה שלא הספיק להגיע במועד."
עדות לשיר מופיעה בפנקסו של גרשון גורביץ מלובלין שבפולין, משנת 1934.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.
