הוֹ לַדְּלִי, הוֹ לַדְּלִי, הוֹ לַדְּלִי אֶשְׁלַח יָדִי – זֶה הַדְּלִי, אַחֲרָיו הַחֶבֶל, לֹא הָלַךְ בִּכְדִי. עוֹלֶה מִדֶּרֶךְ צֹאן עֶדְרִי, מִגַּיְא אֶל הַר פַּעֲמוֹנִים. זֶה שָׁב דּוֹדִי כִּי לֹא בִּכְדִי אַחַר הַדְּלִי הָלַךְ הַחֶבֶל וַיִּפְעֶה צֹאן לִי (רְררר...) לִי טָלֶה וּגְדִי (מֶההה...) הוֹ לִי לִי, הוֹ לִי לִי, הוֹ לִי לִי עַד אָהֳלִי. הֶחָלִיל יַכֶּה בַּלַּיִל, עֶרְגָּתוֹ לִי לִי.הו לדלי, הו לדלי, הו לדלי אשלח ידי – זה הדלי, אחריו החבל, לא הלך בכדי. עולה מדרך צאן עדרי, מגיא אל הר פעמונים. זה שב דודי כי לא בכדי אחר הדלי הלך החבל ויפעה צאן לי (רררר...) לי טלה וגדי (מההה...) הו לי לי, הו לי לי, הו לי לי עד אהלי. החליל יכה בליל, ערגתו לי לי.