עַל הָרִים עוֹלֶה הַבֹּקֶר בַּשְּׁבִילִים רוֹעָה יוֹרְדָה עֲדָרִים כִּתְּרוּ הַשֹּׁקֶת בְּהֶמְיַת תּוֹדָה. אֶל הָעַיִן רַד הַנַּעַר שֶׁצִּפָּה לְבוֹא רוֹעָה וְשָׁמְעוּ גְּבָעוֹת וָיַעַר זֶמֶר לְבוֹאָהּ: מִכַּדֵּךְ, רוֹעָה, מַיִם גָּמַעְתִּי בְּקוֹלֵךְ, רוֹעָה, זֶמֶר שָׁמַעְתִּי. חֲלִילֵךְ, בִּתִּי, לִי יְנַגֵּן עוֹד, וּמַרְאֵךְ, בִּתִּי, בִּי יִתְרוֹנֵן עוֹד.על הרים עולה הבוקר בשבילים רועה יורדה עדרים כתרו השוקת בהמית תודה. אל העין רד הנער שציפה לבוא רועה ושמעו גבעות ויער זמר לבואה. מכדך רועה – מים גמעתי בקולך רועה – זמר שמעתי. חלילך, ביתי, לי ינגן עוד, ומראך ביתי בי יתרונן עוד.