הוּא –
הֱיוּ שָׁלוֹם, מוֹלֶדֶת וְזֶהָבָה,
הֱיוּ שָׁלוֹם, שָׁכוֹחַ לֹא אֶשְׁכַּח,
גַּם אִם לָשׁוּט אַרְחִיקָה מַעֲרָבָה,
לִבִּי תָּמִיד יָשׁוּט רַק לַמִּזְרָח.
הִיא –
שָׁלוֹם דּוֹדִי, הַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר יָרָדָה,
הַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר שָׁקְעָה בַּמַּעֲרָב,
וְהִיא זוֹרַחַת שָׁם עַל הַבְּרִיגָדָה
וְהִיא קוֹרֵאת אוֹתְךָ לִשְׂדֵה הַקְּרָב.
יַחַד –
גַּלִּים וְשָׁמַיִם
וְרוּחַ נוֹשֵׁב,
וּשְׁתַּיִם עֵינַיִם
שֶׁל תְּכֵלֶת בַּלֵּב,
וְזֵכֶר כִּנֶּרֶת
וְלַיְלָה גְלִילִי,
אַתְּ, אֵין לִי אַחֶרֶת,
אַתְּ אֶרֶץ שֶׁלִּי.
הוּא –
רַק לָךְ וְלַמּוֹלֶדֶת אֶתְגַּעְגֵּעַ
וְעַל שְׁתֵּיכֶן לָעַד לֹא אֲוַתֵּר,
כִּי מִשְּׁתֵּיכֶן, הָאֱלֹהִים יוֹדֵעַ,
אֶת כָּל אַחַת אֲנִי אֹהַב יוֹתֵר.
הִיא –
וְאִם גַּם תִּשְׁכָּחֵנִי בֵּין מִילְיוֹנִים,
זְכֹר-נָא אֶת דְּבָרַי לַעֲדֵי-עַד:
וַדַּאי יֵשׁ בָּעוֹלָם רַבּוֹת כָּמוֹנִי,
אַךְ אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל יֵשׁ רַק אַחַת.הוא –
היו שלום, מולדת וזהבה,
היו שלום, שכוח לא אשכח,
גם אם לשוט ארחיקה מערבה,
לבי תמיד ישוט רק למזרח.
היא –
שלום דודי, השמש כבר ירדה,
השמש כבר שקעה במערב,
והיא זורחת שם על הבריגדה
והיא קוראת אותך לשדה הקרב.
יחד –
גלים ושמים
ורוח נושב,
ושתים עינים
של תכלת בלב,
וזכר כנרת
ולילה גלילי,
את, אין לי אחרת,
את ארץ שלי.
הוא –
רק לך ולמולדת אתגעגע
ועל שתיכן לעד לא אוותר,
כי משתיכן, האלוהים יודע,
את כל אחת אני אוהב יותר.
היא –
ואם גם תשכחני בין מיליונים,
זכר-נא את דברי לעדי-עד:
ודאי יש בעולם רבות כמוני,
אך ארץ-ישראל יש רק אחת.
|
|
מילים: יעקב אורלנד לחן: שמואל פרשקו הלחנה: 1944
|
הוּא – הֱיוּ שָׁלוֹם, מוֹלֶדֶת וְזֶהָבָה, הֱיוּ שָׁלוֹם, שָׁכוֹחַ לֹא אֶשְׁכַּח, גַּם אִם לָשׁוּט אַרְחִיקָה מַעֲרָבָה, לִבִּי תָּמִיד יָשׁוּט רַק לַמִּזְרָח.
הִיא – שָׁלוֹם דּוֹדִי, הַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר יָרָדָה, הַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר שָׁקְעָה בַּמַּעֲרָב, וְהִיא זוֹרַחַת שָׁם עַל הַבְּרִיגָדָה וְהִיא קוֹרֵאת אוֹתְךָ לִשְׂדֵה הַקְּרָב.
יַחַד – גַּלִּים וְשָׁמַיִם וְרוּחַ נוֹשֵׁב, וּשְׁתַּיִם עֵינַיִם שֶׁל תְּכֵלֶת בַּלֵּב, וְזֵכֶר כִּנֶּרֶת וְלַיְלָה גְלִילִי, אַתְּ, אֵין לִי אַחֶרֶת, אַתְּ אֶרֶץ שֶׁלִּי.
הוּא – רַק לָךְ וְלַמּוֹלֶדֶת אֶתְגַּעְגֵּעַ וְעַל שְׁתֵּיכֶן לָעַד לֹא אֲוַתֵּר, כִּי מִשְּׁתֵּיכֶן, הָאֱלֹהִים יוֹדֵעַ, אֶת כָּל אַחַת אֲנִי אֹהַב יוֹתֵר.
הִיא – וְאִם גַּם תִּשְׁכָּחֵנִי בֵּין מִילְיוֹנִים, זְכֹר-נָא אֶת דְּבָרַי לַעֲדֵי-עַד: וַדַּאי יֵשׁ בָּעוֹלָם רַבּוֹת כָּמוֹנִי, אַךְ אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל יֵשׁ רַק אַחַת. הוא – היו שלום, מולדת וזהבה, היו שלום, שכוח לא אשכח, גם אם לשוט ארחיקה מערבה, לבי תמיד ישוט רק למזרח.
היא – שלום דודי, השמש כבר ירדה, השמש כבר שקעה במערב, והיא זורחת שם על הבריגדה והיא קוראת אותך לשדה הקרב.
יחד – גלים ושמים ורוח נושב, ושתים עינים של תכלת בלב, וזכר כנרת ולילה גלילי, את, אין לי אחרת, את ארץ שלי.
הוא – רק לך ולמולדת אתגעגע ועל שתיכן לעד לא אוותר, כי משתיכן, האלוהים יודע, את כל אחת אני אוהב יותר.
היא – ואם גם תשכחני בין מיליונים, זכר-נא את דברי לעדי-עד: ודאי יש בעולם רבות כמוני, אך ארץ-ישראל יש רק אחת.
|
|
 |
ביצוע: ותיקי הגבעטרון שנת הקלטה: 30.11.2008 מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
שרות: נירקה, שרהל'ה וניקה
גיטרה: נגה אשד

|
|
אליהו הכהן, חדשות בן-עזר 627: נכתב להצגה "בנים לגולה" בתיאטרון "המטאטא" במחצית השנייה של 1944.
ביצועים נוספים:
- צפו כאן בשיר בביצוע שמואל רודנסקי ורפאל קלצ'קין (מתוך "הדרן לתל אביב" 1984).
- חברי קיבוץ גבעת עוז (מתוך "חיים שכאלה" עם חיים חפר, 1971)
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת
contact@zemereshet.co.il.