צִפֹּרֶת הַתְּחִיָּה מַפְלִיאָה מִסָּבִיב וּלְשִׁירָה חֲדָשָׁה יִתְהוֹלֵל הַדָּם עוּרוּ אָחֵינוּ לִנְשִׁיקַת הָאָבִיב וּבוֹאוּ הֲמוֹנִים לַחֲנֻכַּת הָעַם בַּמִּזְרָח הִתְעוֹרֵר לֵבַב אֲבוֹתֵינוּ וְיִזְרַע בִּרְכוֹתָיו בָּהָר וּבַגַּיְא וַאֲנַחְנוּ נָעִידָה בְּחַיֵּי חַיֵּינוּ כִּי דַּם מַתִּתְיָהוּ גַּם בָּנוּ עוֹד חַי וּלְצַו [?] הַחֹרֶף יָדֵינוּ נָרִימָה שֵׁם נֶפֶש יִשְֹרָאֵל נִדְחָה וּבְשֵׁם אֵל הַמַּכַּבִּים הֵאָסְפוּ קָדִימָה שִׁמְשֵׁנוּ שָׁם עוֹלָה לִבְרָכָהציפורת התחייה מפליאה מסביב ולשירה חדשה יתהולל הדם עורו אחינו לנשיקת האביב ובואו המונים לחנוכת העם במזרח התעורר לבב אבותינו ויזרע ברכותיו בהר ובגיא ואנחנו נעידה בחיי חיינו כי דם מתתיהו גם בנו עוד חי ולצו [?] החורף ידינו נרימה שם נפש ישראל נדחה ובשם אל המכבים היאספו קדימה שמשנו שם עולה לברכה