הֵרָדְמִי, יַלְדָּה קְטַנְטֹנֶת, שָׁם רוֹמֵז כּוֹכָב. אִמָּא לָךְ תִּרְקֹם כֻּתֹּנֶת תְּכֵלֶת עִם זָהָב. אֶקַּח לִי תְּכֵלֶת מִשָּׁמַיִם, פָּז מִן הַחַמָּה. לְיַלְדָּתִי יְפַת הָעֵינַיִם כֻּתֹּנֶת רְקוּמָה. הִנֵּה עוֹלֶה, עוֹלֶה כְּבָר הַיָּרֵחַ עוֹלֶה, עוֹלֶה וּמַכְסִיף מִכַּסְפּוֹ אֵלַי שׁוֹלֵחַ – לְכֻתַּנְתֵּךְ אוֹסִיף. הֵרָדְמִי, יַלְדָּה קְטַנְטֹנֶת...הירדמי, ילדה קטנטונת, שם רומז כוכב. אימא לך תרקום כותונת תכלת עם זהב. אקח לי תכלת משמיים, פז מן החמה. לילדתי יפת העיניים כותונת רקומה. הנה עולה, עולה כבר הירח עולה, עולה ומכסיף מכספו אליי שולח לכותנתך אוסיף. הירדמי, ילדה קטנטונת...