עֲלֵי גִּבְעָה שָׁם בַּגָּלִיל יוֹשֵׁב שׁוֹמֵר וּבְפִיו חָלִיל. הוּא מְחַלֵּל שִׁירַת רוֹעֶה לְשֶׂה, לִגְדִי, לִסְיָח תּוֹעֶה. לְכָל שׁוֹבָב רוֹדֵף פַּרְפַּר, לְהֵלֶךְ בָּא מֵעִיר וּכְפָר. הוּא מְחַלֵּל, קוֹרֵא: שָׁלוֹם! אֵלַי, אֵלַי, גְּשׁוּ הֲלוֹם! יֵשׁ מַנְגִּינוֹת בְּפִי חָלִיל, יֵשׁ אַגָּדוֹת פֹּה בַּגָּלִיל. הָיֹה הָיָה גִּבּוֹר עַתִּיק צוּרִים בָּקַע, סְלָעִים הֶעֱתִיק. בִּנְתִיב חֻרְבָּן תּוֹךְ מְעָרוֹת רָעַם קוֹלוֹ, הִדְלִיק אוֹרוֹת. בְּשִׁיר חַיִּים יָצָא לַקְּרָב מוּל אֲסַפְסוּף גָּדוֹל וָרַב. 'טוֹב לָמוּת עַל הַמִּשְׁמָר בְּעַד אַרְצֵנוּ!' כֹּה אָמַר. הָיֹה הָיָה גִּבּוֹר חִידָה, לוֹ זְרוֹעַ יְחִידָה.עלי גבעה שם בגליל יושב שומר ובפיו חליל. הוא מחלל שירת רועה לשה, לגדי, לסיח תועה. לכל שובב רודף פרפר, להלך בא מעיר וכפר. הוא מחלל, קורא: שלום! אלי, אלי, גשו הלום! יש מנגינות בפי חליל, יש אגדות פה בגליל. היה היה גיבור עתיק צורים בקע, סלעים העתיק. בנתיב חורבן תוך מערות רעם קולו, הדליק אורות. בשיר חיים יצא לקרב מול אספסוף גדול ורב. 'טוב למות על המשמר בעד ארצנו!' כה אמר. היה היה גיבור חידה, לו זרוע יחידה.