אֶצְבָּעוֹת לִי עֶשֶׂר יֵשׁ, כָּל דָּבָר בּוֹנוֹת הֵן: שׁוֹבָךְ וְיוֹנִים בּוֹ שֵׁש – גּור גּוּר גּוּר הוֹמוֹת הֵן. הִנֵּה בַּיִת מַה קָּטָן בּוֹ כִּסֵּא וְגַם שֻׁלְחָן; מִשְׁקָפַיִם עֲגֻלִּים לִי בִּקְצֵה הַחֹטֶם. אֶצְבָּעוֹת לִי עֶשֶׂר יֵשׁ וְהַכֹּל יוֹדְעוֹת הֵן: לְצַיֵּר וּלְקַשְׁקֵשׁ, גַּם בַּתֹּף מַכּוֹת הֵן. אֲבָל אוֹי לְיֶלֶד רַע: אֶצְבַּע "נוּ נוּ נוּ" עוֹשָׂה, בֹּהֶן – בְּרֹגֶז אֶצְבָּעוֹת, זֶרֶת – מִתְפַּיְּסוֹת הֵן.אצבעות לי עשר יש כל דבר בונות הן שובך ויונים בו שש גור גור גור הומות הן הנה בית מה קטן בו כיסא וגם שולחן משקפיים עגולים לי בקצה החוטם אצבעות לי עשר יש והכל יודעות הן לצייר ולקשקש גם בתוף מכות הן אבל אוי לילד רע אצבע "נו נו נו" עושה בוהן - ברוגז אצבעות זרת - מתפייסות הן