"נוּמִי-נוּמִי-נוּמִי נִים" מְזַמְּרִים הָעֲנָנִים, וְכוֹכָב קָטָן בָּרוֹם מְחַיֵּךְ לוֹ מֵחֲלוֹם וְלוֹחֵשׁ לָךְ וּמַנְעִים: "נוּמִי, נוּמִי, נִים". "נוּמִי-נוּמִי-נוּמִי נִים" – עַלְעַלֵּי עֵצִים נָעִים; זֶה הָרוּחַ הַשּׁוֹבָב בָּא רָכוּב עַל זְנַב הָעָב וְלוֹחֵשׁ לָךְ וּמַנְעִים: "נוּמִי, נוּמִי, נִים". "נוּמִי-נוּמִי-נוּמִי נִים" – לַשָּׂדוֹת וְלַגַּנִּים, מִן הָהָר יָרַד הַצֵּל בָּא לָעֵמֶק, בָּא הַלֵּיל. פַּעֲמוֹן הַרְחֵק יַנְעִים: "נוּמִי, נוּמִי, דִּין-דִּין-דִּין!"."נומי-נומי-נומי נים" מזמרים העננים. וכוכב קטן ברום מחייך לו מחלום ולוחש לך ומנעים: "נומי, נומי, נים". "נומי, נומי, נומי נים" - עלעלי עצים נעים; זה הרוח השובב בא רכוב על זנב העב ולוחש לך ומנעים: "נומי, נומי, נים". "נומי, נומי נומי נים" - לשדות ולגנים, מן ההר ירד הצל בא לעמק בא הליל. פעמון הרחק ינעים: "נומי, נומי, דין-דין-דין!".