יֵשׁ יְלָדִים בְּנֵי כְּפָר וּבְנֵי עִיר עֵין שֶׁמֶשׁ תִּצְהַל לִקְרָאתָם וְתַזְהִיר. לָהֶם לֹא יֶחְסַר בַּבַּיִת מְאוּם עַל כַּפַּיִם הָאָב וְהָאֵם יִשָּׂאוּם. כָּל יֶלֶד וָיֶלֶד וּכְלֵי שַׁעֲשׁוּעָיו בָּהֶם יְשַׂחֵק וְיַרְנִין לֵב רוֹאָיו; אַךְ יֵשׁ יְלָדִים נְזוּפִים בְּלֹא אָשָׁם גָּדְלוּ גַּלְמוּדִים בְּאֵין גַּג לְרֹאשָׁם. שְׂעָרָם לֹא סָרוּק וְגוּפָם לֹא רָחוּץ, יְחֵפִים וּקְרוּעִים תּוֹעִים הֵם בַּחוּץ יְלָדִים עֲזוּבִים לְלֹא אָב וּבְלִי אֵם עֲלֵיהֶם הָרָקִיעַ קוֹדֵר וְזוֹעֵם.יש ילדים בני כפר ובני עיר עין שמש תצהל לקראתם ותזהיר. להם לא יחסר בבית מאום על כפיים האב והאם ישאום. כל ילד וילד וכלי שעשועיו בהם ישחק וירנין לב רואיו; אך יש ילדים נזופים בלא אשם גדלו גלמודים באין גג לראשם. שערם לא סרוק וגופם לא רחוץ, יחפים וקרועים תועים הם בחוץ ילדים עזובים ללא אב ובלי אם עליהם הרקיע קודר וזועם.