---

מילים: עמנואל זמיר לחן: עמנואל זמיר כתיבה: 1957 הלחנה: 1957 בְּבוֹר עַתִּיק-יוֹמִין הַיּוֹנִים תֶּהֱימֶנָה מִנְּקִיקָיו – עוֹרֵק-מַיִם עוֹד נַחֲפֹשׂ! הוֹ-הוֹ-הוֹ-הוֹ עוֹד נַחֲפֹּשׂ! בַּמִּשְׁטָח הַזָּרוּעַ – לַהֲקוֹת-כָּנָף אֶל הַתֵּל תִּצְפֹּרְנָה, וְחוֹפְזוֹת בִּיעָף – אֶל אַדְמוֹת לָכִישׁ. בבור עתיק-יומין היונים תהמינה מנקיקיו – עורק-מים עוד נחפוש! הו-הו-הו-הו עוד נחפוש! במשטח הזרוע – להקות-כנף אל התל תצפורנה, וחופזות ביעף – אל אדמות לכיש. עברית Кириллица Latin  פרטים נוספים הופיע בספר/חוברת "עמנואל זמיר - זמר חג", מפעלי תרבות וחינוך, 1974, עמוד 81

ביצוע: רן ונמה עיבוד: יחזקאל בראון

ביצוע: להקת עמנואל זמיר

נכלל בתקליט: ישראל באש ובמחול

סולנים: יצחק עמנואל, שרה'לה זמיר

אליהו גמליאל, שהיה עד לחיבור השיר, נהג לספר על נסיבות חיבורו. ראו למשל:

• מתוך ערב שירה בקריית טבעון, 2011
• מתוך טכנית טלוויזיה בהנחיית דן אלמגור, שנות השמונים

השיר נדפס (מילים ותווים) בעיתון "במעלה" כרך כ"ו חוברת 8 בתאריך 15.6.1956, בליווי הסבר קצר מאת עמנואל זמיר:

בור עתיק יומין יש לרגלי החפירות של לכיש הקדומה, שם נקיקים רבים יש; ולדברי אנשי המקום - אולי מים רבים צפונים בם. גם יונים שמו משכנן בבור העמוק, ואבן כי תזרוק לתוכו - יעלו, יטו כנף ויתפזרו על פני השדות מסביב, למגינת לב אנשי הפלחה, אבל למשוש לב כל חובב טבע ותופעותיו.

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.