מילים (5 גרסאות)
שָׁלֹשׁ נְעָרוֹת צוֹעֲדוֹת, צוֹעֲדוֹת.
עַלִּיז מַבָּטָן מִלֵּיל אֶמֶשׁ,
וְכָךְ הֵן הוֹלְכוֹת וְשָׁרוֹת:
לָה לָה לָה לָה לָה לָה...
וְאִם תִּשְׁאֲלוּנִי שַׁלָּמָּה
נָשַׁקְתִּי שְׁלָשְׁתָּן הַיָּחִיד, הַיָּחִיד,
אֲזַי אֶעֱנֶה לָכֶם: "כִּי שָׁמָּה
פָּשׁוּט לֹא הָיְתָה רְבִיעִית!
לָה לָה לָה לָה לָה לָה...
שָׁלֹשׁ נְעָרוֹת צוֹעֲדוֹת, צוֹעֲדוֹת
עַלִּיז מַבָּטָן מִלֵּיל אֶמֶשׁ
וְכָךְ הֵן הוֹלְכוֹת וְשָׁרוֹת:
לָה לָה לָה לָה לָה לָה...
הַכּוֹבַע שָׁמוּט עַל הָעֹרֶף
וּבְרַק שְׂעָרוֹת נוֹצְצוֹת, נוֹצְצוֹת
אַחַת שְׁחֹרָה מִנִּי חֹרֶף
שְׁנִיָּה זְהֻבַּת מַחְלָפוֹת
לָה לָה לָה לָה לָה לָה...
וְזוֹ הַשְּׁלִישִׁית הַצּוֹעֶדֶת
שֵׂעָר עַרְמוֹנִי לָהּ בָּהִיר, לָהּ בָּהִיר.
נָשַׁקְתִּי שְׁלָשְׁתָּן, וְרֶטֶט
עָבַר בְּלִבִּי הַצָּעִיר.
לָה לָה לָה לָה לָה לָה...
וְאִם תִּשְׁאֲלוּנִי שַׁלָּמָּה
נָשַׁקְתִּי שְׁלָשְׁתָּן הַיָּחִיד?
אָשִׁיבָה לָזֹאת כִּי שָׁמָּה
פָּשׁוּט לֹא הָיְתָה רְבִיעִית...
לָה לָה לָה לָה לָה לָה...
שָׁלֹשׁ נְעָרוֹת צוֹעֲדוֹת, צוֹעֲדוֹת
וּבְרַק מַחְלַפְתָּן מִלֵּיל אֶמֶשׁ
וְכָך הֵן הוֹלְכוֹת וְשָׁרוֹת וְשָׁרוֹת:
לָה לָה לָה...
הַכּוֹבַע שָׁמוּט עַל הָעֹרֶף
וּבְרַק שְׂעָרוֹת מִתְפָּרְצוֹת, מִתְפָּרְצוֹת
אַחַת שְׁחוֹרָה, שְׁחַרְחֹרֶת
שְׁנִיָּה זְהֻבַּת מַחְלָפוֹת, מַחְלָפוֹת
לָה לָה לָה...
וְזוֹ הַשְּׁלִישִׁית, הֲיָדַעְתֶּם
שֵׂעָר עַרְמוֹנִי לָהּ בָּהִיר, לָה בָּהִיר.
עֵינָהּ בִּי נָתְנָה, וְרֶטֶט
עָבַר בְּגוּפִי הַצָּעִיר, הַצָּעִיר.
לָה לָה לָה ...
וְאִם תִּשְׁאֲלוּנִי מַדּוּעַ
אָהַבְתִּי אֶת זוֹ הַשְּׁלִישִׁית, הַשְּׁלִישִׁית
הֲלֹא זֶה בָּרוּר וְיָדוּעַ
פָּשׁוּט לֹא הָיְתָה רְבִיעִית, רְבִיעִית.
לָה לָה לָה...
på vägen vid Linarne Le.
De svängde och svepte med kjolen,
de trallade alla tre:
Tra-la-la-la-la-la, tra la-la-la-la-la,
tra-la-la-la-la-la-la-la-la-la-la-la.
Tra-la-la-la-la-la, tra la-la-la-la-la,
tra-la-la-la-la-la-la-la-la-la-la-la.
De gingo i takt som soldater,
och sedan så valsade de.
och "Udden är så later",
de trallade alla tre:
Tra-la-la-la-la-la, tra la-la-la-la-la...
Men när som de kommo till kröken,
av vägen vid Lindarne Le.
de ropade alla: "Hör göken!"
Se'n skvätte och tystnade de:
Tra-la-la-la-la-la, tra la-la-la-la-la...
Och tego så tyst som de döda,
och rodnade alla de tre.
Men varföre blevo de röda,
och varföre tystnade de?
(Jo!) Det stod tre studenter vid kröken,
och flinade alla de tre,
och härmde och skreko: "Hör göken!"
och alla så trallade de:
Tra-la-la-la-la-la, tra la-la-la-la-la...
שלוש נערות צועדות צועדות,
וברק מחלפתןעוד מאמש
וכך הן הןלכות ושרות ושרות:
לה, לה, לה...
הכובע שמוט על העורף
וברק שערותמתפרצות מתפרצות,
אחת שחורה שחרחורת
שנית זהובה מחלפות, מחלפות.
לה, לה, לה...
וזו השלישית הידעתם,
שער ערמוני לה בהיר לה בהיר,
עינה בי נתנה, ורטט
עבר בגופי הצעיר, הצעיר.
לה, לה, לה...
ואם תשאלוני מדוע
אהבתי את זו השלישית השלישית,
- הלו זה ברור וידוע
פשוט לא היתה רביעית, רביעית.
לה, לה, לה...
על השיר
נוסח עברי לשיר Tre trallande jäntor שמקורו שוודי והתגלגל גם לגרמנית ולתורכית. האזינו לשיר השוודי (תווים מוצגים בגוף הסרטון) וקראו עליו בויקיפדיה השוודית.
איתור המקור הלועזי. את מקור השיר זיהתה זיוה לוי בדצמבר 2025 (לפני שהקישור לעיל עלה ליוטיוב) באמצעות זיהוי שירים משמיעה של גוגל, ששלף את הגרסה התורכית Gençlik Marşı בביצוע מ1999. רבקה הבסי מצאה בערך הויקיפדיה התורכית שהשיר התורכי הגיע מהשוודית:
בעקבות הכרזת העידן החוקתי השני, הקימה האימפריה העות'מאנית את הוועד האולימפי הלאומי כחלק מתהליך המודרניזציה שלה. הוועד האולימפי הלאומי שלח את סלים סירי (טרג'אן) לאירופה כדי לערוך מחקר על התעמלות צבאית. סלים סירי (טרג'אן) למד וסיים את לימודיו במכון המרכזי המלכותי השוודי להתעמלות עלי אולבי (אלוב), שהביא את השיר "שלוש בנות מזמרות" מאת המלחין השוודי פליקס קורלינג לאימפריה העות'מאנית, כתב מילים תורכיות לצעדה זו. צעדת הנוער, הידועה כצעדת הנוער, החלה לשמש באירועי ספורט החל משנת הלימודים 1915/16.
במקור השוודי פגשו את שלוש הנערות שלושה סטודנטים. יוסי גולדנברג איתר נוסח של הלחן גם בגרמנית, בשירון של הגיס השביעי של הוורמאכט, ושם פוגש אותן - כמו בעברית - בחור יחיד. בנוסח בגרמנית כל אחת מהשלוש רוצה אותו לעצמה לבד. גם בלחן יש הבדלים בין הגרסאות בארבע השפות (שוודית, גרמנית, תורכית ועברית), אך בשילוב הקשר הטקסטואלי ברור שמדובר בגלגולים של שיר אחד.
השיר העברי. המילים נדפסו ב"כייפת" (1970) ובשירון של מועדון זמר עמק הירדן, ומאיר נוי רשם את הלחן בתווים. באף אחד מהמקורות לא רשום שם המתרגם (והלחן מזוהה בכולם כ"עממי רוסי"). בקטלוג הספרייה הלאומית ברשומה המבוססת על המחברת של מאיר נוי משויכות המילים ליורם טהרלב, אך הזיהוי קרוב לוודאי מופרך. לפי עדות רינה ברוך, היא התוודעה לשיר בתנועת "השומר הצעיר" כבר בגיל 11 בשנת 1951.
מספר אורי לוי:
שיר לכת שהיינו שרים ב"שלשות" על הכביש (למשל ב"צעדה").
כל מידע נוסף על אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
