יעקב גורדון

נולד: בווילנה, פולין, בתאריך 26.9.1912, כ"ד תשרי תרע"ג
נפטר: בעין כרמל 30.9.1985, ט"ו תשרי תשמ"ו

ממייסדי קיבוץ עין כרמל. עסק בהוראה ובחינוך ושימש כמנהל בית הספר במשך שנים רבות.

מספרת אראלה בתו:

אבא ושירי היידיש שלו היו חלק בלתי נפרד ממנו ומההוויה המשפחתית שלנו.

אבא – כשהיה לו מצב רוח רע, או טוב, היה פוצח בשיר. באירועים ובמסיבות, כטוב לבו במשקה ובחתיכת דג מלוח, היה שר מלא שמחת חיים בעוד שאנחנו, הבנות, היינו מורידות את הראש מתחת לשולחן מרוב בושה. כשגדלתי, למדתי לאהוב את השירים של אבא, רק הצטערתי שאני לא יודעת יידיש מספיק טוב כדי להבין את החכמה, ניסיון החיים וההומור הטמונים בהם.

בילדותי למדתי מאבא גם הרבה שירים עבריים ישנים כגון "מעבר לנהר נדדנו הנה" ו"אם יש אי שם" ורכשתי אוצר גדול מהם. היו לאבא דפדפות שבהן הוא ליקט את השירים, אחד לאחד. כולם כתובים בקפדנות בכתב יד נאה ומסודר (שאותו לא הוריש לי).

שותף לאהבת הזמר של אבא היה משה נובופרוצקי שנקרא בפי כל "מויש'ל". מויש'ל היה מורה בבית הספר ואחראי על מקהלת הילדים. כשבידו האחת מנדולינה והשנייה עוסקת בניצוח, פצחו הילדים בזמר. מקהלת הילדים של עין כרמל היתה מאוד ידועה בשנות ה – 50. חלק משיריה היו שירים שתורגמו מיידיש לעברית על ידי אבא ומויש'ל.

בשבת אחת, בשנות ה-70, נפגשו אבא ומויש'ל בבית של אבא ואמא בעין כרמל, והקליטו ביצועים של עשרות שירים בבת אחת. רובם שירים ביידיש אך חלקם גם בעברית.

לאחר פטירתו של אבא, החלטתי להפיק קלטת וחוברת של השירים שהוא הקליט עם מויש'ל, למען הדורות הבאים, ובמיוחד בשבילי. לקלטת ולחוברת קראתי בשם "שירים שאבא אהב".