אמא רחימא ♫

אִמָּא רְחִימָא, עֲטֶרֶת תִּפְאֶֶרֶת,
הוֹי דֹּמִּי רַק רֶגַע לֹא רַב;
כַּבִּי בְּלִבִּי אֶת הָאֵשׁ הַלּוֹהֶטֶת
וּתְנִי לִי אֶת מִי שֶׁאֹהַב.

אָהוֹב הִתְאָהַבְתִּי בְּנַעַר בֶּן-חֶמֶד,
הוֹי מֹתֶק שֶׁאֵין כְּמוֹתוֹ;
עִמּוֹ אֶתְחַתֵּן, רַק עִמּוֹ, הַנֶּחְמֶדֶת,
אוֹתוֹ רַק אֶרְצֶה, רַק אוֹתוֹ.

לָשׂוּחַ, חֶמְדַּת-נֶפֶשׁ, בְּיַחַד הָלַכְנוּ,
מַה טּוֹב וְנָעִים הוּא הָיָה;
הֵן כָּל בַּחוּרָה עִם בָּחוּר מְטַיֶּלֶת,
אֲנִי רַק נִשְׁאַרְתִּי פְּתַיָּה.

לָשׂוּחַ, חֶמְדַּת-נֶפֶשׁ, בְּיַחַד הָלַכְנוּ,
וְנַחְנוּ בָּעֵשֶׂב יַחְדָיו;
אֵיזֶהוּ הַפְּסוּל שֶׁרָאָה אוֹ מָצָא בִּי,
וְלָמָּה אוֹתִי הוּא עָזַב?

חֲלוֹם רַק, הוֹי אַבָּא, חֲלוֹם רַק, הוֹי אִמָּא,
חֲלוֹם רַק הָיָה חֲבִיבִי;
עֵינָיו הַשְּׁחוֹרוֹת עִם תַּלְתַּלֵּי-הַחֶמֶד
הוֹי הֵמָּה שִׁבְּרוּ אֶת לִבִּי.

שִׁטָּה לָהּ פּוֹרַחַת, שָׁנָה לָהּ בּוֹרַחַת,
הַזְּמַן כְּעָשָׁן הוּא נָמוֹג;
מִזְּמַן שֶׁהִכַּרְתִּי אוֹתוֹ וְאָהַבְתִּי -
עָיַפְתִּי מִבְּכוֹת וּמִדְּאֹג.

כִּתְּרוּנִי סָבִיב צָרוֹתַי וְסַבּוּנִי,
כְּחַבְתָּן חָבִיתוֹ שֶׁיָּסֹב;
בָּחוּר בְּיָמֵינוּ שֶׁאַהֲבָה הוּא מַבְטִיחַ -
תַּאֲמִינוּ כִּלְכֶלֶב בָּרְחוֹב.