הקטן
גופן
הקטן גופן הגדל
גופן
הגדל גופן
חיפוש פנימי באתר
יְהוּדָה שָׁרֵת

ה.13.א. דבריו של מיכאל וולפה אל הקהל

א. דבריו של ד"ר מיכאל וולפה אל הקהל (הוקראו)

בראשית דבריי אני מבקש להתנצל על אי יכולתי להגיע ליום העיון החשוב הזה.  פשוט משום שכראש חוג באקדמיה בירושלים עליי להיות נוכח בשבוע הפרוייקטים המסיים את הסמסטר הראשון. רציתי מאוד להיות עמכם.

פרשת ידידותם של המלחין יוסף טל ויהודה שרת ידועה וכבר נכתב עליה הרבה.  אחת העדויות המרגשות ביותר לידידות זו היא הפרק השני בסונטה לפסנתר של טל המבוסס על השיר "הן דמה בדמי זורם" בלחנו של יהודה, המשמש כבאס-פסקליה לפרק זה.  אמנם הסונטה יצאה לאור רק ב-1952 אבל לפי דברי יוסף טל עצמו הפרק השני חובר קודם לכן, כנראה בסוף שנת 1944.
ממש באותה תקופה בגטו טרזיינשטט השלים ויקטור אולמן גירסת פסנתר לסימפוניה, אשר יצאה לאור כסונטה השביעית שלו לפסנתר.  הפרק החמישי של יצירה זו הושלם ימים ספורים לפני שנשלח אולמן לאושוויץ.
הפרק מבוסס על אותו שיר של יהודה שרת. יש על כן משהו סמלי ומרגש מאוד שממש כנראה באותם ימים שני מלחינים, אחד בעמק הירדן ואחד בגטו טרזיין השתמשו באותו לחן פשוט למילים המופלאות של המשוררת רחל.
נושא זה העסיק אותי רבות בשנים האחרונות, ואף זכיתי לתזמר יחד עם תלמידיי באקדמיה את הסימפוניה של אולמן בשלמותה.  את התזמור על פי הוראותיו המילוליות של אולמן בכתב-היד השלמתי גם בעזרתם של המלחינים חיים אלכסנדר יבדל"א ויוסף טל ז"ל, אשר אמונים היו גם על השפה הגרמנית וגם על סגנון התזמור.
ביצוע שני של הסימפוניה התקיים באקדמיה בירושלים לפני חודשים ספורים על-ידי התזמורת הקאמרית של האקדמיה בניצוחו של תלמיד האקדמיה ניר כהן.  בסיומה של היצירה נישא אל על שירם של רחל ויהודה – הוא מביא עימו משמעויות מרגשות ליצירה ולגורלו של העם היהודי במאה שעברה.
אני תקווה שתהיה לי בעתיד הזדמנות להציג את היצירה בהקשרים הרבים – היסטוריים וביוגרפיים שמצאתי במהלך עבודתי על הסימפוניה של ויקטור אולמן.

[ציפי: לבקשתי תיאר מיכאל את שזירת נושא הרצאתו בתוך מסכת חייו – להלן]
מיכאל וולפה – מוזיקאי, מלחין ואיש חינוך חבר קיבוץ שדה בוקר.  בוגר האקדמיה למוסיקה בירושלים והחוג למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית.  כחבר קיבוץ אמון וולפה על המוזיקה של י. שרת.  כבן למשפחת וולפה ממנה יצאו מספר מוזיקאים ביניהם Stephan Wolpe שהיה המורה של מוריו של מיכאל עצמו -  יוסף טל וחיים אלכסנדר, נכנס וולפה בעובי הקורה של המוזיקה של המלחינים היהודים במרכז אירופה ובשלוחותיה שלאחר מלחמת העולם השנייה.  מ. וולפה מלמד מזה מספר שנים בסדנאות "היסטוריה-מוזיקה-וזכרון" שבבית טרזיינשטט בגבעת חיים.  שם נתקל לראשונה בצילום כתב-היד של הסונטה של אולמן, ומכאן החל המחקר, ולאחר מכן המשיכה היצירה.

ארבעת הפרקים הראשונים של הסונטה הולחנו בתחילת 1944, כשאולמן הבין שהוא עומד להישלח לאושוויץ הוא השלים כמה ימים לפני המשלוח את הפרק החמישי שאת התזמור שלו השלמתי אני.  חוץ מהשיר של שרת-רחל יש בו גם ציטוטים מהסונטה האחרונה לפסנתר של בטהובן, שמו של J.S.Bach והמנון המחתרת בתקופת הנאצים.

 


<< לפרק הקודם לדף הראשי של יְהוּדָה שָׁרֵת לפרק הבא >>