הקטן
גופן
הקטן גופן הגדל
גופן
הגדל גופן
חיפוש פנימי באתר
שרה אסנת הלוי

בארצות הברית


לאחר סיבוב הופעותיה באירופה ב-1934, נסעה שרה אסנת-הלוי לארצות הברית. היא הופיעה בניו-יורק בריוויו "המופע הפלסתיני" (The Palestine Show ), מופע שאת רוב השירים שהיו בו, חיברו סטפן וולפה וידידיה גורוכוב [בעתיד - אדמון].(1)  ב-4 בנובמבר 1935, צויין בידיעה ב"טיים מגאזין" ששרה אסנת-הלוי צורפה לרשימת האמנים, שמיצג האמרגן האמריקאי הנודע סול יורוק. הוא ייצג אותה בארה"ב במשך שנתיים (1936-37) ותחת ניהולו היא הגישה את קונצרט הבכורה שלה ב"טאון הול" בניו-יורק, בו שרה שירים עבריים, תימניים, ושירי עמים מהמזרח התיכון. כשבוע לאחר מכן, הופיעה אודותיה ב"טיים מגאזין" כתבת ביקורת רצופת שבחים, שכל אמן בישראל, או מחוצה לה, היה מתברך בה (ר' להלן - הביקורת).(2) כשבועיים לאחר מכן היא זכתה לביקורת מעודדת גם ממבקר ה"ניו-יורק טיימס", שנכח בקונצרט השני שלה שנערך בתיאטרון "מג'סטיק".(3) בחסות סול יורוק, וגם לאחר מכן, הופיעה הזמרת גם בערים גדולות אחרות בארה"ב, כשיקאגו, פיטסבורג ובלטימור.(4) ב-1937 היא הופיעה במחזה המוסיקאלי "דרך הנצח", שעלה בברודווי בבימויו של מכס ריינהרדט (לפי פראנץ וורפל). עלילת המחזה התרחשה במצרים בתקופת התנ"ך, והיא שיחקה בו את תפקיד רחל, ורוחה של רחל. המחזה "הריץ" 153 הצגות במשך חמישה חודשים, ולאחר שירד מן הבמה, סיפרה שרה אסנת-הלוי, שלא היתה מעוניינת להמשיך בעבודה המאומצת בתיאטרון, והעדיפה לצאת לחופשה בארץ ישראל.(5) הביקור לא יצא לפועל, כי באירופה עמדה לפרוץ מלחמת העולם השניה, ולדבריה, חששה שלא תוכל לחזור מא"י לארה"ב לקיום חוזי הופעה עליהם כבר חתמה, ו"בלית ברירה" החליטה להישאר שם. אחר כך עברה לקליפורניה, "שהיא דומה מאד לארץ ישראל".(6) 

 
היא ניסתה את כוחה כשחקנית קולנוע בהוליבוד, והשתתפה בשלושה סרטים בתפקיד נערה צוענייה או מכסיקנית, אבל "הוליבוד היא זיפת אחד גדול", ציינה שרה אסנת-הלוי בראיון ב"דבר השבוע",(7) והזהירה את בנות ישראל מלהיתפס לאשליות אודות אותה עיר נוצצת. בדומה לשחקני הוליבוד אחרים, השתתפה גם היא במאמץ מלחמת העולם השניה - בתחילה בשירות ב"צלב האדום", ולאחר מכן בהופעות בבתי חולים ובבתי הבראה צבאיים, לפני פצועי מלחמה. לאחר המלחמה המשיכה להופיע לפני קהל יהודי בארה"ב כזמרת, בעיקר בחסות ה"פארבאנד",(8) והוסיפה לרפרטואר שלה שירים ביידיש, בנוסף לשירים העבריים ושירי המזרח בהם התמחתה. לקראת הופעה שלה בפאלם ביץ', תארה את הזמרת ידיעה בעיתון מקומי, דווקא כ"נערה ערבייה" שתשיר שירי עם.(9) היא הופיעה גם בקנדה בחסות ארגונים יהודיים (ר' גלריית תמונות).
 

 
1. יהואש הירשברג, (המקור באנגלית) בפרק "לבי במזרח", "מוסיקה בקהילה היהודית של פלסתינה 1880-1948" הוצ' קלרנדון פרס, אוקספורד, 1995, עמ' 192
2. "טיים מגאזין", 30 בדצמבר, 1935
3. "ניו-יורק טיימס", 8 בינואר, 1936 
4. הודעות ותמונות התפרסמו בעיתונים כ"שיקאגו טריביון", 13 באפריל, 1936; פיטסבורג - ב"דה ג'וייש קרייטיריון", 28 בפברואר, 1936, (ר' גלריית תמונות); בבלטימור - "דה סאן" 18 בדצמבר, 1938
5. "מה ראיתי בהוליבוד", שיחה ל"דבר השבוע", 20 בנובמבר, 1947
6. שם 
7. שם
8. ה"פארבאנד" - הסתדרות הפועלים היהודיים למען ארץ ישראל העובדת
9. "דה פאלם ביץ' פוסט", 4 בדצמבר, 1940; "אחת הזמרות המוכשרות ביותר, אבל גם המוזרות..." ציינה ההודעה שתארה אותה כ"נערה ערבייה". ייתכן שההתחזות לערבייה נעשתה ביזמתה, כדי לעניין את הציבור הרחב ולאו דווקא את הקהל היהודי שבעיר. בראשית הקריירה שלה באירופה התלבשה כבדווית, כדי למשוך תשומת לב.

<< לפרק הקודם לדף הראשי של שרה אסנת הלוי לפרק הבא >>