הקטן
גופן
הקטן גופן הגדל
גופן
הגדל גופן
חיפוש פנימי באתר
שרה אסנת הלוי

בעקבות ברכה צפירה
היא ניסתה לעלות על הגל שיצרה ברכה צפירה, ובארץ ישראל, הדבר היה בעוכריה. הקונצרטים היו דומים מדי לאלו של צפירה בתכנם ובצורתם: החל משילוב שירים עבריים ושירים בדווים פרסים וכו', שימוש באמצעים תיאטרליים - תנועה ותלבושות, שהיו אמורות להתאים למקור השירים, וכלה בדמיון למודעות הפרסומת של צפירה ונרדי. היא לא נחנה בקול צלול כצפירה, ואודות כושר הביטוי שלה בהגשת השירים, חלקו המבקרים. בעקבות צפירה, ניסתה גם היא להשיק את הקריירה המוסיקאלית שלה באירופה, בטרם הופיעה בקונצרט בישראל,(1) ויצאה לסיבוב הופעות, מאולתר למדי, בניהול בעלה, לפני קהל יהודי בוינה, בוקרשט, ריגה ובערים אחדות בליטא.(2) היא חזרה עם שלל ביקורות חיוביות ביותר, שפירסמה העיתונות המקומית באותן ערים (ר' גלריית תמונות). תודות ליחסי הציבור שניהל בעלה, האמרגן משה ואלין, היתה שרה אסנת-הלוי מפורסמת בארץ. שמה הופיע בעיתונים ועל לוחות מודעות, ותצלומיה [כתצלומי צפירה] הופיעו על חפיסות הסיגריות של "דובק".(3)
 
בשובה מאירופה, הופיעה שרה אסנת הלוי בא"י כשחקנית וכזמרת. היא השתתפה בתפקיד ראשי בהפקת סרט עברי שלא הושלם - "אביבה",(4)  ובמשך קרוב לשנה וחצי ב-1933 ו- 1934 הופיעה על הבמה כזמרת. קונצרט הבכורה שלה התקיים ב-14 בפברואר 1933, באולם "מוגרבי" בתל-אביב. לקראת הקונצרט השני, שהתקיים כשבוע לאחר מכן, הופיעה ידיעה בעיתון, במדור הפרסומים: "הנשף הראשון של שרה אסנת הלוי גרם הנאה מרובה לקהל. הזמרת גילתה כשרון של משחק ויכולת אמנותית בגלגול דמויות: תימני, בדווית, צעיר, ערבי, ילדה. מפליאה לשלוט בידיה הגמישות וכל קטע - מיניאטורה דרמטית שלמה".(5) הביקורת בא"י נחלקה אודותיה. המבקרים שמצאו דברים חיוביים בהופעותיה ציינו את יופיה, חיטוב גופה, כשרון ריקוד ותנועות ידיה ואצבעותיה כששרה; אבל קולה, מרכיב מרכזי בהופעת זימרה, לא זכה לשבחים. למחרת קונצרט הבכורה שלה, יצא הסופר והמבקר יהודה בורלא בביקורת קשה ב"הארץ". הוא השווה אותה ל"כשרון אמיתי" - הזמרת ברכה צפירה; השוואה, ממנה יצאה כשידה על התחתונה (ר' להלן - הביקורת). אביגדור המאירי נחלץ לעזרתה, ובנוסף לתרגום ביקורות חיוביות ביותר אודותיה, מהעיתונות היהודית באירופה,(6) כתב ל"הארץ" מאמר נלהב בשבחה. עורך העיתון הסכים להדפיסו כפרסומת בלבד. בעלה-אמרגנה, משה ואלין, פרסם את הביקורות המתורגמות מחו"ל בעיתונות בישראל, והוסיף מודעת פרסומת נוספת משלו, בשם "מי צודק?", בה תאר את "מלחמת המבקרים" אודותיה (ר' להלן, וגלריית התמונות). הנסיון להתסיס את דעת הקהל, ולגרום לסקרנות ולעניין ציבורי בזמרת השנוייה במחלוקת, לא הועיל לה. שרה אסנת-הלוי זכתה אמנם בפירסום נרחב, אבל לא עלה בידה לעורר בקרב הציבור בא"י את ההתעניינות לה ציפתה,(7) ולאחר מספר הופעות בתל-אביב ובערי השדה, עזבה את הארץ (אוגוסט, 1934), ויצאה לסיבוב הופעות שני באירופה, שם היתה מקובלת יותר על הקהל היהודי, ושם גם זכתה להערכה. סמוך לאותה עת, היא התגרשה ממשה ואלין.(8) היא תשוב ארצה, לפרק זמן קצר, רק לאחר כשתים עשרה שנות העדרות.
 

 
1. יהואש הירשברג, (המקור באנגלית) בפרק "לבי במזרח", "מוסיקה בקהילה היהודית של פלסתינה 1880-1948" הוצ' קלרנדון פרס, אוקספורד, 1995, עמ' 190;
2. עפ"י ואלין, היא השתמשה בתעלול פרסומת שהציג אותה כאמנית מזרחית אכזוטית גם מחוץ לבמה, ובקישינוב יצאו שניהם לרחוב בתלבושת בדווית. "ימים של חול וכוכבים" עמ' 67;
3. דן אלמגור, בשידור רדיו לרגל הוצאת ספרו "שושנת תימן". באותו שידור הוא השמיע את ביצועה של שרה אסנת-הלוי לשיר "בין נהר פרת", אחד מ"שירי הדגל" של ברכה צפירה;
4. הסרט העברי "אביבה", עפ"י תסריט של אביגדור המאירי, צולם ב-1933 בעין חרוד, ועסק בהווי הקבוצה. הבמאי היה לאיוש (לודביק) לאזאר, יהודי הונגרי. חברת "אופק" הפיקה, אך לא השלימה את הסרט. אתר "בית הסרט העברי/ילקוט מקורות; לדברי ימי הסרט הארץ-ישראלי- 1933"; וכן, נתן ויעקב גרוס, "הסרט העברי: פרקים בתולדות הראינוע והקולנוע בישראל", הוצ' המחברים, 1991; מאוחר יותר, תנסה שרה אסנת הלוי שוב את מזלה כשחקנית סרטים - בהוליבוד (ר' להלן);
5.  "דבר", 22 בפברואר, 1933, עמ' 6;
6. יהואש הירשברג, עמ' 191;
7. א.ש.יוריס כתב ב"הארץ" [8 ביוני, 1933] כי למרות היותה מבורכת בכשרון אמנותי, לשרה אסנת הלוי אין מזל עם הקהל בישראל, או - שמא הקהל חסר מזל. הוא ממתין למבקרי האמנות, וכשאלה בוששים להגיע, הוא תוהה  אם הז'אנר החדש מועיל או מזיק לחיי האמנות בארץ. שם;
8. לדברי ואלין, סיבת הפרידה לפני גירושיהם היתה רומן שניהלה שרה אסנת-הלוי עם המשורר אלכסנדר פן; "ימים של חול וכוכבים", עמ' 91

<< לפרק הקודם לדף הראשי של שרה אסנת הלוי לפרק הבא >>