יחיאל עדאקי
תפקידים באתר: מלחין/ה
לידה: 1903? 1905?
פטירה: 22.2.1980

ביוגרפיה

מתוך "מאוצר נעימות יהודי תימן" בעריכת יחיאל עדאקי עצמו ואורי שרביט, המכון הישראלי למוסיקה דתית תשמ"א, עמ' 227:

יליד חראז שליד מנאכה, תימן (תרס"ה, 1905). חזר עם הוריו לצנעא בשנת 1908. את חינוכו ובקיאותו במסורת המוסיקאלית קיבל מחזנים וזמרים ידועי-שם בשעתם, כמו הרב חיים צאלח אלברטי, הרב אהרן הכהן, סאלם גיאת ממנאכה, הרב שלום קהלאני, ועוד. עליה ארצה ב-1925, התערה בחיי הציבור ופעל להפצת שירת תימן בקרב בני עדתו והיישוב כולו, התחבר אל מוסיקאים כמנשה רבינא ופרופ' רוזובסקי, קירב אליהם את שירת תימן ומפיו אך רשמו בתווים שירים שראו אור בחוברות שונות. הוא גם יצר לחנים משלו, וארגן מקהלות מקרב צעירי תימן כ"בני שלום" (ע"ש הרב שבזי ז"ל) בירושלים, "עזרת אחים" בתל אביב, מקהלות במועדוני הפועלים
בתל אביב וכן במושבות פתח-תקווה, ראשון לציון, חדרה ורחובות. הוא הדריך בראשית דרכן את הזמרות ברכה צפירה, אסתר גמליאלית וחנה אהרוני, שבקולן הערב ובכשרונן עשו רבות להפצת שירת תימן.

החוקר אבנר בהט, "פיוט, זמרה ומחול של יהודי תימן", מוסר פרטים שונים במקצת:

יחיאל עדאקי נולד בעיר מנאכה ב-1903, ומשפחתו חזרה לצנעא ב-1906. בהיותו בן תשע, נפטר אביו ואז הפסיק יחיאל את לימודיו ויצא לעבוד. הוא למד את מלאכת הצורפות ובה התפרנס. בשנת תר"פ ברח בהיחבא מתימן ובמשך שבע שנים נדד דרך עדן, ג'יבוטי, אתיופיה ומצרים. בשנות נדודיו למד בבית הכנסת "חנן" בקהיר חזנות בנוסח ספרד. כבר בצעירותו הצטיין בקול ערב, באוזן חדה, בתפיסה מהירה ובזיכרון טוב, ומגיל שלוש עשרה שר כזמר בחתונות.
עדאקי הגיע לירושלים בפסח תרפ"ז, 1927, וכבר בשנת בואו החל בהפצת הזמר של יהודי תימן. באותה שנה נוסדה "הסתדרות בני שלום" של הנוער התימני ע"ש שלום שבזי. יחיאל עדאקי נמנה עם מייסדיה וארגן במסגרתה מקהלה שמנתה כשמונים בחורים ובחורות. מקהלה זו הייתה נפגשת פעמיים בשבוע והרבתה להופיע באירועים של העדה התימנית. בשנת 1929 עבר עדאקי לתל אביב וגם כאן ארגן מקהלה דומה במוסד "עזרת אחים". כמו-כן הוזמן ע"י עירית תל אביב לארגן מקהלה בביה"ס קלישר אשר רוב תלמידיו היו מבני יוצאי תימן. מקהלה זו הופיעה גם ב"אוהל שם" במסיבות עונג שבת שהיה מארגן חיים נחמן ביאליק ואף זכתה לברכתו. כמו כן ארגן מקהלות בבית ברנר ובבית התרבות בשכונת התקווה. במשך כשנה לימד את ברכה צפירה, שהופיעה אז בקונצרטים בלוויית הפסנתרן נחום נרדי, וכללה ברפרטואר שלה כמה משירי תימן.
כאשר נוסדה בשנת 1936 תחנת השידור קול ירושלים, היה יחיאל עדאקי גאה על כך שהשיר הראשון שהושר בפתיחת השידורים העבריים היה השיר "אלוהים אשאלה" מפי ברכה צפירה. במשך כמה שנים היה עדאקי פעיל ברדיו - בקריאה בפרשת השבוע, בשירה עם להקתו וכן בסדרת שידורים על חיי היהודים בתימן. במשך כל אותן שנים הוא פעל בשיתוף עם המוסיקאי מנשה רבינא, אשר רשם מפיו בתווים כמה משירי יהודי תימן. רבינא, שהיה גם מחנך וערך שירונים לבתי הספר, נתפס אז למנגינת אחד השירים ובקש מיחיאל עדאקי שיתאים לו מילים לחג האילנות. כך נולד השיר "כי תבואו אל הארץ" שנעשה לנחלת כלל ילדי ישראל.



האזינו לשירי יחיאל עדאקי ברדיו זמרשת
לחנים
1. עוזי וזמרת יה (לחן עדאקי) (עוזי וזמרת יה) קובץ להאזנה - בדף השיר תווים בדף השיר


נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: