אגדה - חבורת שהם - זֶמֶרֶשֶׁת

עַל שְׂפַת יַם כִּנֶּרֶת אַרְמוֹן רַב-תִּפְאֶרֶת; גַּן-אֵל שָׁם נָטוּעַ, בּוֹ עֵץ לֹא יָנוּעַ. מִי גָר שָׁם? רַק נַעַר, כָּעוֹף בִּדְמִי יַעַר; לוֹמֵד שָׁם תּוֹרָה הוּא מִפִּי אֵלִיָּהוּ. הַס! גַּל לֹא קוֹלֵחַ, כָּל עוֹף הַפּוֹרֵחַ עוֹמֵד וְשׁוֹמֵעַ – תּוֹרַת אֵל בּוֹלֵעַ.על שפת ים כינרת ארמון רב-תפארת; גן-אל שם נטוע, בו עץ לא ינוע. מי גר שם? רק נער, כעוף בדמי יער; לומד שם תורה הוא מפי אליהו. הס! גל לא קולח, כל עוף הפורח עומד ושומע – תורת אל בולע.

מילים: יעקב פיכמן
לחן: חנינא קרצ'בסקי
כתיבה: ניסן תרפ"ב אפריל 1922
הלחנה: ניסן תרפ"ב אפריל 1922

עַל שְׂפַת יַם כִּנֶּרֶת

אַרְמוֹן רַב-תִּפְאֶרֶת;

גַּן-אֵל שָׁם נָטוּעַ,

בּוֹ עֵץ לֹא יָנוּעַ.

מִי גָר שָׁם? רַק נַעַר,

כָּעוֹף בִּדְמִי יַעַר;

לוֹמֵד שָׁם תּוֹרָה הוּא

מִפִּי אֵלִיָּהוּ.

הַס! גַּל לֹא קוֹלֵחַ,

כָּל עוֹף הַפּוֹרֵחַ

עוֹמֵד וְשׁוֹמֵעַ –

תּוֹרַת אֵל בּוֹלֵעַ.

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

וריאנט בחלק מהגרסאות המושרות – בית ב', שורה 4

מִפִּי הַנָּבִיא אֵלִיָּהוּ.

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

English Translation

A LEGEND

Lyrics: Ya'acov Fichman

Melody: Hanina Karchevsky

English: Liel Almog

On the shore of the Sea of Kinneret

Such a grand castle

There a garden of G-d is planted,

In which no tree moves.

Who lives there? Just a youth

Like a bird in the silence of the forest!

There he studies the Torah

From the mouth of Elijah.

Shhh… not a wave stirs

Every flying bird

Stands and listens –

Swallowing the words of God.

ביצוע:

הקישור הועתק

חבורת שהם

שנת הקלטה: 2004
מקור: תקליטור "על הים" (חבורת שהם)
נכלל בתקליטור: על הים

ביצועים נוספים:

מאיר פינקלשטיין ובניו (Meir Finkelstein and His Sons)
מקהלה לא מזוהה (עברית-אנגלית)
מרטין לורנס
אריק איינשטיין
יהורם גאון
עפרה חזה
דודו זכאי
פראן אבני
רונית אופיר (השיר הראשון)
קובי אוז (סרטון)
טובה בן צבי
ורדה זמיר
מקהלת הגברים היהודית של לונדון
נתן דטנר (סרטון, מתוך "מאה שירים ראשונים", תזמון 18:30)
שלומית אהרון (סרטון מתוך פסטיבל עין גב 1993)
ברוך בן יהודה, עמנואל יפה וחנה גרשוני קונצרטינות (סרטון)
חמישה אלתורים על השיר מאת קראל שלמון (ולא שישה ככתוב) בסגנון וינאי, הונגרי, איטלקי, צרפתי וגרמני (מתוך "שלושה בסירה אחת")
הברנשים של פיאמנטה - ביצוע כלי בסגנון ג'אז

השיר נדפס בניסן תרפ"ב בשני עיתונים במקביל: המילים בלבד בגליון 2 של הדו-שבועון "שיבולים", ורשה, והמילים עם הלחן בגליון ד-ה של "גננו", עם הקדשה "מתנה לציפורה". ראו את שניהם מוטמעים בעמוד זה.

ראו דיון נוסף בעבודת הדוקטור של גתית בועזסון "המעבר בין הטעמה אשכנזית לדקדוקית בשירים בארץ ישראל בראשית המאה העשרים, והשפעתו על הסגנונות המוסיקליים של מלחיני התקופה" ובכתבתו של רון זרחי "על שפת ים כנרת: סיפורה של טעות מבורכת" בבלוג של דוד אסף "עונג שבת", 18.11.2022.

לפי אליהו הכהן על סמך עדות יוסי ידין (סוקניק), פיכמן כתב את השיר לבקשתה של חסיה פיינסוד סוקניק. פיכמן התארח בביתו של אלעזר ליפא סוקניק, שהיה לימים חוקר המגילות הגנוזות. אשתו של אלעזר, חסיה, הייתה גננת במקצועה, ונחשבה לאחת הגננות העבריות הראשונות בארץ. היא ביקשה מפיכמן שיכתוב שיר ילדים, והשיר נכתב בעקבות הבקשה. בספרו של קרצ'בסקי "צלילי חנינא" מופיעים התווים של השיר כפי שעיבד אותו לשני קולות. יש לציין שיוסי ידין עצמו היה בן שנתיים עת חובר השיר ולא היה יכול לזכור את נסיבות החיבור בעצמו.

יש לציין כי בספר זיכרונותיה של חסיה סוקניק "פרקי גן: זכרונות ומעש" אין לשיר זכר.

לצד זה קיימת גרסה עממית (סיפור ללא אחיזה במציאות לפי שעה), ועל פיה השיר נכתב על בית טריידל, אשר נבנה בסמוך למושבה כינרת, אך מחוץ לחומת המושבה. בניית הבית הושלמה ב-1912. הבית נבדל משאר הבתים באזור בגודלו ובצורת הבנייה הגרמנית בה נבנה. הוא אף שימש כמלון בו התארחו הברון רוטשילד, יוסף קלאוזנר, ארתור רופין, ואחרים. מוטקה שלף מספר בהרחבה את הגרסה העממית לכתיבת השיר:

בחברת פיק"א עבד בתחילת העשור השני של המאה ועשרים מודד שעבר בכל רחבי הארץ ומדד חלקות אדמה שניקנו מהתורכים כדי להכשיר שטחים לבנייה חדשה. שמו של המודד היה יוסף טריידל.

למוסדות המיישבים לא היה אז (כמעט כמו היום) כסף בקופה כדי לשלם לו. דווקא אדמה פנויה הייתה, ונתנו לו חלקת אדמה סמוך למושבה כנרת, מחוץ לחומה שהקיפה את המושבה. על חלקה זו הקימה משפחתו של יוסף טריידל את ביתה.

לימים עלה לארץ המשורר יעקב פיכמן, ובמסגרת סיורו באזור ראה את ביתה של משפחת טריידל. יעקב פיכמן דימה את הבית לארמון, ובדמיונו השווה את המראה למעמד הר סיני. בשירו המיוחד בבית האחרון הוא אפילו מתאר תמונה שכאילו נלקחה ממדרש שמות רבה: "כשנתן הקדוש ברוך הוא את התורה ציפור לא צייץ, עוף לא פרח, שור לא געה..." - העולם שותק ומחריש. שימו לב בשיר: הס, גל לא קולח, כל עוף הפורח עומד ושומע – תורת אל בולע.

הבית הזה היה אחד המבנים היותר מודרניים בארץ בתקופה זו; היו שם אפילו מים זורמים בברזים, ואת האנשים החשובים העדיפו לא לשכן בטבריה, והביאו אותם לבית הזה, וכיוון שאפשר היה להתקלח שם, רבים באו רק להתקלח. היה זה אפילו המקום היחיד באזור שניתן היה לשמוע בו גרמופון.

עפרה טריידל, בת המשפחה, גרה כל הזמן באותו ארמון רב תפארת (נכון ל-2004), והיא סיפרה שגם הברון רוטשילד התארח בארמון רב התפארת. כשנפוצו שמועות עקשניות שהברון חולה מאוד, איכרי כינרת התכנסו בבית וכל אחד מהם נידב שנה אחת משנות חייו לטובת הברון, העיקר שימשיך לחיות. ואכן – הברון חי עד שנת 1934. השיר הוא לא סתם "על שפת ים כינרת" – אלא הוא גם "אגדה".

השערה נוספת לכתיבת השיר מביאה שולה לויטל מקיבוץ מעוז חיים:

הסיפור "חמדת-ימים" (שנכתב בימי הביניים) מתאר את "גדיאל הנער" שקורותיו נפוצו בין צפת לטבריה. אבישג איילי מקיבוץ עין-הנצי"ב בוטחת בפיכמן, שהכיר מסורת זו ולהערכתה זה מקור ההשראה לשירו "אגדה". היא סבורה ששירו של פיכמן בא לתאר את בן דמותו של גדיאל הלומד תורה מפי אליהו (גדיאל שבסיפור המקורי, הוא נער, שהרומאים הרגו בגליל, משום שלמד תורה למרות האיסור).

לשיר לחן נוסף מאת הרברט פרום (נדפס בניו יורק בשנת 1939).

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

עיבוד מאת: שלמה עומר

תיווי: יואב בילינסקי

מבוסס על: "עיבודי שלמה עומר"

עיבוד מאת: יהודה שרת