על נסיבות חיבור השיר מספר מלחין השיר, אבשלום כהן (מאי 2016, נערך בידי זֶמֶרֶשֶׁת):

בקיץ 1953 [התאריך שגוי, יש הקלטות מוקדמות יותר. זמרשת] ישבתי צהריים אחד בבית קפה על מדרכה ליד קולנוע מגדלור ממול קולנוע מוגרבי. לידי ישב אדם מבוגר שלא הכרתי. אני הייתי בשנות העשרים שלי. פתאום הרגשתי על כתפי יד של מישהו. הסתכלתי וראיתי עוד איש מבוגר מדבר אליי במבטא יידי ושואל: "אתה אבשלום כהן?" אמרתי כן. והוא המשיך, "אתה חיברת את השיר 'עגלה עם סוסה'. שמי לאו פולד ואני חיברתי מילים למנגינת 'עגלה עם סוסה' וזה יכול להצליח בכל העולם, אבל אני מעוניין בזכויות שלך על המנגינה, ובתמורה אשלם לך בדולרים סכום עצום". עניתי לו מיד: "השירים שלי הם כמו ילדים שלי, ואתה רוצה שאמכור לך ילד שלי? לא, לעולם לא אעשה זאת". הוא כעס והסתלק.

האדם שישב לידי צחק ואמר לי: "ענית לו יפה מאוד. שמי יחיאל מוהר". אני מיד עניתי לו שאני אוהב מאוד את שיריו ושחיברתי מנגינה חדשה אך אני מתקשה לכתוב לה מילים, והייתי רוצה שהשיר ייכתב על כרם התימנים. הוא ביקש לשמוע את המנגינה. שרתי לו והוא התפעל ואמר: "אם אתה רוצה אני אכתוב את המילים, אך איני קורא תווים". הוא ביקש שאשיר לו כל שורה והוא כתב לכל שורה מילים כמו "זה השיר אני כותב לו שיר". שאלתי מה זה, והוא ענה "אלה לא המילים האמתיות; זה סימון הקצב עבורי". הוא המשיך כך לכל אורך השיר וקבענו להיפגש בעוד שבוע באותו המקום.

כעבור שבוע הוא הושיט לי את המילים היפות לשיר שקרא לו "מחול הכרם". באותו מעמד הוא אמר לי "אם תשלם לי 5 לירות אני אתן לך את כל הזכויות". נתתי מיד 5 לירות, והוא הכתיב לי בפתק "אני, יחיאל מוהר, נותן לאבשלום כהן את כל הזכויות למילים שכתבתי למנגינתו לשיר 'מחול הכרם'". הוא גם חתם, והפתק ישנו אצלי עד היום. התפלאתי אז שהוא מכר לי "ילד" שלו. כשהתקבלתי לאקום בשנת 1954 נתתי 50% ליחיאל מוהר ולא עשיתי כפי שביקש. השיר הצליח מאוד בהקלטה של יפה ירקוני.

ביצוע נוסף: שוקולד מנטה מסטיק (1974) מתוך תכנית שירי כרמים ובציר בסדרת הרדיו "שוב יוצא הזמר".

ט"ו באב   יין, כרם, ענבים, בציר