נוּמִי לָךְ רַעְיָתִי שְׁנַת מַרְגּוֹעַ
רַק בַּמָּוֶת מְנוּחָה בִּשְׁבִילֵךְ
רַק בַּמָּוֶת אַךְ שָׁמָּה דָּמוֹעַ
לֹא תִּדְמַע לֹא תָּהֵל עַפְעַפֵּּךְ
שָׁמָּה אַַךְ לֹא יוּטַל עוֹד כָּל סָפֵק
בְּרֹאשְׁךָ הֶחָבִיב הַבָּהִיר
שָׁמָּה אֵין דְּאָגוֹת, חַיֵי דֹחַק
אֵין לֵילוֹת אִי-שֵׁנָה וְסַגְרִיר
עַל קִבְרֵךְ הַלָּבָן דֹּם הוֹרַדְנוּ
רִגְבֵי אֲדָמָה אִלְּמָה
וּמַצֶּבֶת צְחוֹרָה הֶעֱמַדְנוּ
בִּתְפִלָּה חֲרִישִׁית וְדִמְעָה
לֹא בָּכִיתִי עוֹד כָּכָה, הָיָה לִי
אָז נִדְמֶה, כִּי בַּלֵּב הָאֻמְלָל
שׁוּב קְדוּשַׁת הַחַיִּים נִגְלְּתָה לִי
לְהִתְאַבֵּל עַל חַיַּיִךְ שׁוֹלָל
הֵן יָשׁוּב הָאָבִיב וְאוֹרֵחַ
מִמֶּרְחַק פֹּה זָמִיר יְקוֹנֵן
וּבְלֵיל דּוּמִיָּה וְיָרֵחַ
עַל קִבְרֵךְ יִשְׁתַּפֵּךְ... יְרוֹנֵן
וְתִרְזָה יְרֻקָּה בְּהָרִיעַ
צְלִילֵי פֶּלִי תִּשַּׁח עַל רֹאשֵׁךְ
נוּמִי לָךְ, רַעְיָתִי, וְתַרְגִּיעִי
רַק בַּמָּוֶת מְנוּחָה בִּשְׁבִילֵךְ