רוטופלן

העתקת מילות השיר

הלץ: צָו מֵהַמֶּלֶךְ לְתוֹפֵף! לִגְבָרוֹת נַפְשׁוֹ חָשְׁקָה אַחַת הוֹפִיעָה תְּמִימַת לֵב עֵין מֶלֶךְ בָּהּ נִדְבְּקָה המלך: מַרְקִיז! אֱמֹר נָא לִי מִי הִיא? הַגֵּד מִי זֹאת הַגְּבֶרֶת המרקיז: הַמֶּלֶךְ! גְּבֶרֶת זוֹ אִשְׁתִּי אִשְׁתִּי הִיא זוֹ הַגְּבֶרֶת המלך: מַרְקִיז! גָּדוֹל הוּא אָשְׁרְךָ נֶחְמֶדֶת הִיא אִשְׁתְּךָ אוֹתָהּ תִּתֵּן לִי בְּטוּבְךָ כֵּן הוּא רְצוֹן מַלְכְּךָ המרקיז: לוּלֵא הַמֶּלֶךְ זֶה הָיָה כִּי לִנְקָמָה שָׁאַפְתִּי אַךְ הֵן מוֹשְׁלִי, מוֹשְׁלִי אַתָּה מַלְכִּי שֶׁכֹּה אָהַבְתִּי המלך: מַרְקִיז, עַבְדִּי הַנֶּאֱמָן אוֹתְךָ לִגְדוּלָה אָרִימָה וְזֵר דַּפְנָה בִּפְנֵי הָעַם עַל רֹאשְׁךָ אָשִׂימָה המרקיז: מַלְכִּי, גָּדוֹל הוּא חַסְדְךָ אַךְ לְמָאֵן תַּרְשֵׁנִי תֵּיטִיב לַעֲשׂוֹת עִם עַבְדְּךָ אִם מְאוּם גַּם לֹא תִּתֵּן לִי המלכה: מָר הִנֵּהוּ מַזָּלִי כָּל תִּקְוָתִי נִכְזְבָה מַרְקִיז! שׁוֹשָן הַגִּישָׁה לִי מִמֶּנּוּ עֹז אֶשְׁאֲבָה המרקיז (מרעיל את הפרח): מַה תִּפְעַם, הוֹי, לֵב נִדָּח וּמַה תִּרְעַד מִפַּחַד עוֹד טֶרֶם הַמַּלְכָּה תִּשְׂמַח גַּם רַעַל יַשְׂבִּיעַ נַחַת המלכה (למרקיזה): לָכַדְתְּ לֵב הַמֶּלֶך אַתְּ אַךְ אֵין אֲנִי כּוֹעֶסֶת וּלְזִכָּרוֹן קַבְּלִי נָא אַתְּ מִמַּלְכָּתֵךְ אוֹת חֶסֶד הלץ: וְהַמַּלְכָּה אָז לָהּ נָתְנָה לְזִכָּרוֹן פֶּרַח וְהַמַּרְקִיזָה נִפְטְרָה מֵרֵיחַ שֶׁל הַפֶּרַחהלץ: צו מהמלך לתופף! לגברות נפשו חשקה אחת הופיעה תמימת לב עין מלך בה נדבקה המלך: מרקיז! אמור נא לי מי היא? הגד מי זאת הגברת המרקיז: המלך! גברת זו אשתי אשתי היא זו הגברת המלך: מרקיז! גדול הוא אושרך נחמדת היא אשתך אותה תיתן לי בטובך כן הוא רצון מלכך המרקיז: לולא המלך זה היה כי לנקמה שאפתי אך הן מושלי, מושלי אתה מלכי שכה אהבתי המלך: מרקיז, עבדי הנאמן אותך לגדולה ארימה וזר דפנה בפני העם על ראשך אשימה המרקיז: מלכי, גדול הוא חסדך אך למאן תרשני תיטיב לעשות עם עבדך אם מאום גם לא תיתן לי המלכה: מר הנהו מזלי כל תקוותי נכזבה מרקיז! שושן הגישה לי ממנו עוז אשאבה המרקיז (מרעיל את הפרח): מה תפעם, הוי, לב נידח ומה תרעד מפחד עוד טרם המלכה תשמח גם רעל ישביע נחת המלכה (למרקיזה): לכדת לב המלך את אך אין אני כועסת ולזיכרון קבלי נא את ממלכתך אות חסד הלץ: והמלכה אז לה נתנה לזיכרון פרח והמרקיזה נפטרה מריח של הפרח
מילים: לא ידוע
תרגום/נוסח עברי: יוסף אוקסנברג
לחן: לא ידוע

הלץ:
צָו מֵהַמֶּלֶךְ לְתוֹפֵף!
לִגְבָרוֹת נַפְשׁוֹ חָשְׁקָה
אַחַת הוֹפִיעָה תְּמִימַת לֵב
עֵין מֶלֶךְ בָּהּ נִדְבְּקָה

המלך:
מַרְקִיז! אֱמֹר נָא לִי מִי הִיא?
הַגֵּד מִי זֹאת הַגְּבֶרֶת
המרקיז:
הַמֶּלֶךְ! גְּבֶרֶת זוֹ אִשְׁתִּי
אִשְׁתִּי הִיא זוֹ הַגְּבֶרֶת

המלך:
מַרְקִיז! גָּדוֹל הוּא אָשְׁרְךָ
נֶחְמֶדֶת הִיא אִשְׁתְּךָ
אוֹתָהּ תִּתֵּן לִי בְּטוּבְךָ
כֵּן הוּא רְצוֹן מַלְכְּךָ

המרקיז:
לוּלֵא הַמֶּלֶךְ זֶה הָיָה
כִּי לִנְקָמָה שָׁאַפְתִּי
אַךְ הֵן מוֹשְׁלִי, מוֹשְׁלִי אַתָּה
מַלְכִּי שֶׁכֹּה אָהַבְתִּי

המלך:
מַרְקִיז, עַבְדִּי הַנֶּאֱמָן
אוֹתְךָ לִגְדוּלָה אָרִימָה
וְזֵר דַּפְנָה בִּפְנֵי הָעַם
עַל רֹאשְׁךָ אָשִׂימָה

המרקיז:
מַלְכִּי, גָּדוֹל הוּא חַסְדְךָ
אַךְ לְמָאֵן תַּרְשֵׁנִי
תֵּיטִיב לַעֲשׂוֹת עִם עַבְדְּךָ
אִם מְאוּם גַּם לֹא תִּתֵּן לִי

המלכה:
מָר הִנֵּהוּ מַזָּלִי
כָּל תִּקְוָתִי נִכְזְבָה
מַרְקִיז! שׁוֹשָן הַגִּישָׁה לִי
מִמֶּנּוּ עֹז אֶשְׁאֲבָה

המרקיז (מרעיל את הפרח):
מַה תִּפְעַם, הוֹי, לֵב נִדָּח
וּמַה תִּרְעַד מִפַּחַד
עוֹד טֶרֶם הַמַּלְכָּה תִּשְׂמַח
גַּם רַעַל יַשְׂבִּיעַ נַחַת

המלכה (למרקיזה):
לָכַדְתְּ לֵב הַמֶּלֶך אַתְּ
אַךְ אֵין אֲנִי כּוֹעֶסֶת
וּלְזִכָּרוֹן קַבְּלִי נָא אַתְּ
מִמַּלְכָּתֵךְ אוֹת חֶסֶד

הלץ:
וְהַמַּלְכָּה אָז לָהּ נָתְנָה
לְזִכָּרוֹן פֶּרַח
וְהַמַּרְקִיזָה נִפְטְרָה
מֵרֵיחַ שֶׁל הַפֶּרַח
הלץ:
צו מהמלך לתופף!
לגברות נפשו חשקה
אחת הופיעה תמימת לב
עין מלך בה נדבקה

המלך:
מרקיז! אמור נא לי מי היא?
הגד מי זאת הגברת
המרקיז:
המלך! גברת זו אשתי
אשתי היא זו הגברת

המלך:
מרקיז! גדול הוא אושרך
נחמדת היא אשתך
אותה תיתן לי בטובך
כן הוא רצון מלכך

המרקיז:
לולא המלך זה היה
כי לנקמה שאפתי
אך הן מושלי, מושלי אתה
מלכי שכה אהבתי

המלך:
מרקיז, עבדי הנאמן
אותך לגדולה ארימה
וזר דפנה בפני העם
על ראשך אשימה

המרקיז:
מלכי, גדול הוא חסדך
אך למאן תרשני
תיטיב לעשות עם עבדך
אם מאום גם לא תיתן לי

המלכה:
מר הנהו מזלי
כל תקוותי נכזבה
מרקיז! שושן הגישה לי
ממנו עוז אשאבה

המרקיז (מרעיל את הפרח):
מה תפעם, הוי, לב נידח
ומה תרעד מפחד
עוד טרם המלכה תשמח
גם רעל ישביע נחת

המלכה (למרקיזה):
לכדת לב המלך את
אך אין אני כועסת
ולזיכרון קבלי נא את
ממלכתך אות חסד

הלץ:
והמלכה אז לה נתנה
לזיכרון פרח
והמרקיזה נפטרה
מריח של הפרח




 פרטים נוספים

על השיר

 המילים נדפסו בתוכניית הנשף "מיניאטורות אמנותיות" שנערך ביפו ביולי 1922. איננו יודעים באיזה לחן זומר השיר. נשמח לאיתור הלחן.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תגיות




עדכון אחרון: 15.11.2023 18:07:00


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: